משנה בכורות פרק ו׳ משנה ז׳

מסכת בכורות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

בַּעַל חָמֵשׁ רַגְלַיִם, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא שָׁלשׁ, וְשֶׁרַגְלָיו קְלוּטוֹת כְּשֶׁל חֲמוֹר, וְהַשָּׁחוּל, וְהַכָּסוּל. אֵיזֶהוּ שָׁחוּל, שֶׁנִּשְׁמְטָה יְרֵכוֹ. וְכָסוּל, שֶׁאַחַת מִיַּרְכוֹתָיו גְּבוֹהָה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

בעל חמש רגלים או שלש. הא דחשבינן ליה בעל מום ולא טריפה, הני מילי כשיתר או חסר בידיו דהיינו אותם של צד הראש, אבל חסר רגל או יתר רגל מרגליו האחרונים, הויא טרפה ואסורה באכילה:

קלוטות. עגולות. ואפילו הן סדוקות הוי מום, דפרסות בהמה טהורה אינן עגולות:

שחול. שנשמטה ירכו. תרגום משיתיהו, שחלתיה:

כסול. דרך הבהמה שהירך מחוברת לאליה סמוך לכסלים, ולא למעלה מן הכסלים, וזו הירך על גבי הכסל:

עוד מפרשים על משנה בכורות פרק ו׳ משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

בעל חמש רגלים או שאין לו אלא שלש כו': התוספת הזו או המגרעת שאמר עליו שהוא בעל מום ויאכל עליו הוא כשהיה התוספת או המגרעת לצד הראש אבל אם יש לו רגל א' או ג' רגלים הרי היא טריפה גם כן: והכסול נגזר מן כסלים אמרו כסול זה שרגלו אחד (בתוך הכסל) [ע"ג כסל כצ"ל תוי"ט ע"ש. הגהות הגרי"פ] ומה שאמר קלוטות ר"ל עגולות כדמות רגל החמור ואפי' היתה סדוקה:

תוספות יום טוב

בעל חמש רגלים או שלש. כתב הר"ב הא דחשבינן ליה בעל מום ולא טרפה ה"מ כשיתר או חסר בידיו כו'. אבל חסר רגל או יתר כו' הוי טרפה. גמרא. ויהיב טעמא דכל יתר כנטול דמי. ומסיים הטור י"ד סי' נ"ה. והוא שיהיה זה היתר מראש עצם התחתון ולמעלה. ועיין בפי' הר"ב במשנה ו' פ"ד דחולין:

ושרגליו קלוטות. וזהו קלוט האמור בתורה כדתניא בגמ':

שנשמטה יריכו. וכגון דלא איעכול ניביה דאי איעכול ניביה טרפה נמי הוי [כדפי' הר"ב בפ"ג דחולין סוף מתני' א'] רש"י וכתב הרמב"ם בפ"ז מהל' ביאת מקדש שזהו שרוע האמור בתורה והכי תניא בת"כ זה שנשמטה יריכו ובגמ' שנשתרבבה יריכו. ופירש"י. שאחד מירכותיו גדולה מחברתה:

שאחת מירכותיו גבוה. כתב הר"ב דרך הבהמה שהירך מחוברת לאליה סמוך לכסלים כו' וזו הירך על גבי הכסל. וכן בפירש"י דרך הבהמה כו' סמוך לכסלים. והנה נראה לפ"ז כשהשני בתוך הכסל עצמו. הרי הוא גבוהה והוי מום. ואף בפי' הרמב"ם כתוב כן. אמרו כסול זה שרגלו א' בתוך הכסל ע"כ. אבל בגמ' אשכחן דהכי תניא כסול שרגלו א' בתוך הכסל ורגלו א' על גבי הכסל. ונ"ל להגיה כן בפי' הרמב"ם. וכתב עוד הרמב"ם וכסול נגזר מן כסלים:

תפארת ישראל – יכין

בעל חמש רגלים או שאין לו אלא שלש מדסתם תנא. משמע דמיירי אפילו שהיתרת או החסרון הוא מראש עצם התחתון ולמעלה. אפ"ה אינו רק מום. ואי"ל א"כ בלא"ה טריפה [כחולין פ"ד מ"ו]. י"ל דהיינו דוקא כשהיתרת הוא ברגלים האחרונים. אבל הכא מיירי ברגלים שלצד הראש:

ושרגליו קלוטות כשל חמור שפרסותיו עגולות. ואפילו שסועים כבהמה טהורה. עכ"פ פרסות הטהורה אינן עגולות:

איזהו שחול שנשמטה ירכו היינו בוקא דאטמי דשף מדוכתיה. רק הכא מיירי דלא איעכל ניביה. דאל"כ בלא"ה טריפה:

וכסול שאחת מירכותיו גבוהה דרך הבהמה שהירך שקוע בתוך הכסל. וזו רגל א' בתוך הכסל. ורגל הב' למעלה מהכסל:

מלאכת שלמה

בעל חמש רגלים. פ' ואלו טרפות ד' נ"ח. ודוקא שחסר ויתר ביד אבל ברגל טרפה נמי הויא דכל היתר כנטל דמי ותנן בפ' בהמה המקשה בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה טרפה ששם ישנם לצומת הגידין וכן בטור יו"ד סי' נ"ה והוא שיהיה זה היתר מראש עצם התחתון ולמעלה ע"כ:

ושרגליו קלוטות. זהו קלוט האמור בתורה:

והשחול והכסול. ר"פ משילין והרי"ף והרא"ש ז"ל ס"פ במה אשה ור"פ גיד הנשה: שחול שנשמטה ירכו פי' רש"י ז"ל וכגון דלא איעכול ניביה דאי איעכול ניביה טרפה נמי הוי ותוס' ז"ל מכח קושיית בקיאות פירשו נשמטה כן היא מתחלת ברייתה דומיא דכסול ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה בכורות פרק ו׳ משנה ז׳?

משנה בכורות פרק ו׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״בעל חמש רגלים או שאין לו אלא שלש״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה בכורות פרק ו׳ משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת בכורות פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת בכורות יש 12 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת בכורות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Bekhorot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Bekhorot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Bekhorot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)