דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה בבא קמא פרק ז׳ משנה ג׳

מסכת בבא קמא, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶם, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, מְשַׁלְּמִין הַכֹּל. גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּי שְׁנַיִם אֲחֵרִים, אֵלּוּ וְאֵלּוּ נִמְצְאוּ זוֹמְמִין, הָרִאשׁוֹנִים מְשַׁלְּמִים תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהָאַחֲרוֹנִים מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה. נִמְצְאוּ אַחֲרוֹנִים זוֹמְמִין, הוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהֵן מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה. אֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים זוֹמֵם, בָּטְלָה עֵדוּת שְׁנִיָּה. אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים זוֹמֵם, בָּטְלָה כָּל הָעֵדוּת, שֶׁאִם אֵין גְּנֵיבָה אֵין טְבִיחָה וְאֵין מְכִירָה:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

האחרונים משלמים שלשה. לשור. וכגון שהוזמו אחרונים תחלה. דאי עידי גניבה הוזמו תחלה, בטלה לה עדות טביחה, דדילמא בעלים מכרוהו לו, וכי מתזמי אמאי משלמי:

בטלה עדות שניה. והוא משלם כפל משום עדות ראשונים. והן פטורין, דאין עדים משלמין ממון עד שיזומו שניהם:

בטלה כל העדות. והוא פטור והם פטורים. ואפילו חזרו והוזמו אחרונים אח״כ, אין משלמין, שהרי בטלה עדותן כבר והוכחשו, כיון דלא גנב לא טבח, ואהכי לא מחייבו אלא אעמנו הייתם שהוסרה גופה של עדות. וכל שכן אם הוזמו שנים הראשונים תחלה, שעדות שניה בטלה. אלא שבזמן שלא הוזמו אלא אחד, בטלו שניהם. אבל כשהוזמו שניהם, לא בטלה עדות ראשונה אלא משלמין כפל:

עוד מפרשים על משנה בבא קמא פרק ז׳ משנה ג׳

תוספות יום טוב

משלמין הכל ובגמרא מוקי לה כשהוזמו תחלה על הטביחה רש"י. וטעמא כדפירש הר"ב בסיפא:

בטלה כל העדות. כתב הר"ב ואפילו חזרו והוזמו וכו' דכיון דלא גנב לא טבח ואהכי לא מחייבו. וכן כתב רש"י כלומר אהכחשה לא מחייבו. וכן העתיק הכסף משנה פרק כ"א מהלכות עדות. ואע"ג דבלאו הכי ליכא חיובא דדלמא בעלים מכרוהו לו. כמ"ש הר"ב לעיל וכפירש רש"י שם. מכל מקום נפקא מינה היכא שהעידו עדים שלא נמכרה לו כגון שלא זזה ידם מידי הבעל מעת שבאת בהמה זו לידו:

תפארת ישראל – יכין

גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין הכל מיירי בהוזם תחילה עדי טביחה, דבהוזמו תחלה עדי גניבה, כבר בטלה עדות טביחה, דדלמא בעלים מכרוהו לו, או התכוון להזיקו וכי מתזמי אח"כ אמאי ישלמו הרי לא חייבוהו כלום, דאע"ג דכשיבואו עדים אח"כ שאותה בהמה שיראוה השתא טבוחה ראו הם שגנבה, עכ"פ כיון שכשהעידו המוזמין על הטביחה, עדיין לא היה עדות על הגניבה, הרי לא חייבוהו הם כלל על הטביחה, ולפ"ז אם היו ב' כתות עדים, והעידו כת א' תחלה על הטביחה, ואח"כ העידו כת ב' שזה הנטבח ראו כגנבו, פטורים כת ראשונה שהוזמו מג' וד', וגם כת שנייה כשהוזמו אינן משלמין רק כפל, דהרי לא העידו שטבחו הוא בעצמו:

בטל העדות שניה וישלם הוא כפל והן פטורים, עד שיוזמו שניהם יחדו:

שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה והוא והן פטורים, אפילו אח"כ הוזמו גם האחרונים, אמרינן כלעיל סי' י"ב. וכ"ש כשהוזמו ב' הראשוני' תחלה דפטורים האחרונים רק דבכה"ג הראשונים חייבים כפל:

מלאכת שלמה

משלמין לו את הכל בגמ' מוקי לה כגון שהעידו בבת אחת על הגניבה ועל הטביחה או המכירה ואמרו ביום ראשון גנב ביום שני טבח או מכר דאי בשהעידו על הגניבה וחזרו והעידו על הטביחה כיון דקיימא לן כאביי דעד זומם למפרע הוא נפסל הני כיון דאיתזמו להו אגניבה איגלאי מילתא למפרע דכי אסהידו אטביחה פסולין הוי אמאי משלמין אטביחה אלא ודאי בשהעידו בבת אחת ואהזמה לא איכפת לן אם היתה בבת אחת או בזה אחר זה דהכחשה תחלת הזמה היא כרבא וכר' יוחנן. פי' הכחשה תחלת הזמה שאם באו שנים ואמרו הרג ושנים אומרים לא הרג ולבסוף באה כת אחת שלישית ואמרה עמני הייתם נהרגין דהכחשה תחלת הזמה היא אלא שלא נגמרה הכא נמי אפי' שהוזמו תחלה על הגניבה ואח"כ על הטביחה דהשתא בהזמת הגניבה הוכתשו מטביחה א"נ שהוזמו תחלה אטביחה ואח"כ אגניבה מאחר שהעידו בבת אחת בתוך כדי דבור אפ"ה משלמין דהכחשה תחלת הזמה היא. ולשון רש"י ז"ל ובגמ' מוקי לה כשהוזמו תחלה על הטביחה ע"כ וכן פי' רעז"ל גבי בבא דהאחרונים משלמין תשלומי שלשה. בסוף פי' רעז"ל אלא שבזמן שלא הוזמו אלא אחד בטלו שניהם ע"כ. אמר המלקט הוא פי' רש"י ז"ל ונראה שפירוש לפירושו הוא שכשלא היזם אלא אחד מן השנים הראשונים בטלו שנים האחרונים וגם שנים הראשונים בטלו לענין שלא ישלמו תשלומי כפל אבל כשהוזמו שנים הראשונים לא בטלה עדות ראשונה אלא משלמין כפל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה בבא קמא פרק ז׳ משנה ג׳?

משנה בבא קמא פרק ז׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה בבא קמא פרק ז׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת בבא קמא פרק ז׳?

בפרק ז׳ של מסכת בבא קמא יש 7 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת בבא קמא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Bava Kamma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Bava Kamma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Bava Kamma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Bava Kamma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Kamma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)