משנה ערכין פרק ד׳ משנה א׳
מסכת ערכין, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא
הֶשֵּׂג יָד, בַּנּוֹדֵר. וְהַשָּׁנִים, בַּנִּדָּר. וְהָעֲרָכִים, בַּנֶּעֱרָךְ, וְהָעֵרֶךְ, בִּזְמַן הָעֵרֶךְ. הֶשֵּׂג יָד בַּנּוֹדֵר, כֵּיצַד. עָנִי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר, נוֹתֵן עֵרֶךְ עָנִי. וְעָשִׁיר שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָנִי, נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
השג יד בנודר. תורת דין השגת יד, שעני נדון בערכין כפי השג ידו, בתר נודר אזלינן, ולא בתר נידר, כדמפרש לקמן:
והשנים בנידר. ילד שהעריך ערך זקן, נותן ערך זקן, דלא אזלינן בתר שנים דנודר. ותנא דקרי למעריך נודר, לישנא דקרא נקט, דכתיב (ויקרא כ״ז:ח׳) על פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכהן. ואיידי דאמר השג יד בנודר אמר נמי השנים בנידר:
והערכים בנערך. קצב הערך דזכר ונקבה, בתר נערך אזיל, ולא בתר מעריך, כדמפרש לקמן דאיש שאמר ערך אשה פלונית עלי נותן ערך אשה:
והערך בזמן הערך. כדמפרש לקמן, שאם העריך עצמו כשהיה פחות מבן עשרים דהוי ערך קטן, וקודם נתינתו היה בן עשרים, אינו נותן אלא כשעה שהעריך:
עוד מפרשים על משנה ערכין פרק ד׳ משנה א׳
פירוש המשניות לרמב״ם
השג יד בנודר והשנים בנידר והערכין כו': השג יד בנודר הוא מה שאמר רחמנא על פי אשר תשיג יד הנודר ומה שאמרו כיצד הוא ביאור הענין הראשון וקרא למעריך נודר בכאן ולפי שכן קראו הכתוב לפי שהוא נודר ודאי והוא מבאר כל ענין וענין מן ההלכה הזו אח"כ:
תוספות יום טוב
והשנים בנידר והערכין בנערך. תימה אמאי לא ערבינהו בהדי הדדי. וליתני השנים והערכים בנערך. ועוד תימה אמאי לא תנא זכר נותן ערך נקבה ולא אצטריך לקמן לומר הנערכין [צ"ל והערכין] בנערך וכו'. תוס'. והערך בזמן הערך. פי' הר"ב שאם העריך עצמו. עמ"ש ברפ"ב:
תפארת ישראל – יכין
השג יד בנודר ר"ל מה שהעני נדון בערכין כפי השגת ידו, בתר נודר אזלינן ולא בתר נידר, וכדמפרש לקמן:
והשנים בנידר דמה שיש חילוק בערכין בשנים, אזלינן בתר נידר, דילד שהעריך זקן נותן ערך זקן:
והערכים בנערך ר"ל החילוק שבערכין בין זכר לנקבה, אזלינן בתר נערך ולא בתר מעריך. ול"מ היה נ"ל דעורכין קרינן בחולם:
והערך בזמן הערך כדמפרש לקמן, דבהעריך א"ע כשהוא ילד, וכשמשלם הוא זקן, משנם כפי חיובו בשעה שהעריך א"ע:
תפארת ישראל – בועז
והקשו בתוס' למה לא ערבינהו ותנינהו, השנים והערכין בנערך. ותו ק"ל למה שני בלישנא. ברישא נקט נידר ובסיפא נערך. וכ"כ ק"ל בכל דוכתא דתני חסורי מחסרא וה"ק, א"כ למה לא הגיהו המשנה. ולמה באמת הוה נקט תנא לישנא קטיעא. ואם שי"ל, שגם כאשר באמת חס"מ יש כוונה בהעניין באופן אחר, עכ"פ לא בכל דוכתא נוכל לתרץ כן. ולולא מסתפינא היה נ"ל ע"פ מ"ש תוס' שלהי מגילה [דל"ב א] על השונה בלא זימרא, וכ"כ אמרי' [ביצה כ"ד א] גמרא גמור זמורתא תהא, שהיו להן זמירות מיוחדין לכל משנה ומשנה. ולפע"ד היה זה כדי לחזק המשנה בכח הזכרון. מדהיו שונין המשניות על פה אפי' בימי רבי [כרש"י ב"מ דל"ג א]. וע"י הניגון נזכר היטב לישנא דמתני', באשר שהיה הזמר מסודר לפי המלות והבבות שבמשנה. ולכן כמה פעמים בחר התנא ג"כ במלה זאת ולפעמים באחר, הכל כפי הנאות לקול השיר המיוחד להמשנה. ומה"ט לפעמים נשנה בבא שנראית יתירה במשנה זו ואצ"ל זו, אבל היה כדי לשקול בבות המשנה כפי הבבות שבפרקי השיר. ומה"ט אף שהי' חשורי מחסרא הניחוה כך. מדמובן ממילא דאל"כ יהיה מעשה לסתור, ואם היו מבלבלים המלות יתבלבל השיר המיוחד לה ויתבלבל הזכרון, ותשתכח המשנה ח"ו, ובדבר זה יתורץ כמה קושיות ודקדוקים. ושמור זה, דאם גם ברוב פעמים מונחים פנינים יקרים בשינוי לשון התנא עכ"פ במקום שלא ידענו טעם אחר נסתפק א"ע בטעם זה, שהוא ג"כ אמיתי בעצמו:
מלאכת שלמה
השג יד בנודר והשנים בנידר והערכין בנערך. תימא אמאי לא ערבינהו בהדי הדדי וליתני השנים והערכין בנערך ועוד תימא אמאי לא תני זכר שהעריך את הנקבה נותן ערך נקבה ונקבה שהעריכה את הזכר נותנת ערך זכר ולא איצטריך לקמן לומר הערכין בנערך כיצד וכו' תוס' ז"ל. וקשה לע"ד וכי אין דרך תנא למיתני דרך כלל והדר מפרש ואי משום שהפירוש הוא קצר וקרוב לקצרות הכלל א"כ יקשו הם ז"ל ג"כ זו הקושיא אשנים בנידר כיצד שגם פירושה קצר ואמאי שבקו ז"ל מלאקשויי זו הקושיא אהאי רישא ואקשוה אסיפא. והרא"ש ז"ל תירץ לקושיא הראשונה שהקשו הם ז"ל די"ל משום דשנים בנידר אם ילד אם זקן היה ראוי גם השג יד תהיה בנידר אם עני אם עשיר להכי תננהו בחדא לישנא והיינו דקאמר בגמ' איידי דאמר השג יד בנודר אמר השנים בנידר עכ"ל ז"ל. בפי' רעז"ל ותנא דקרי למעריך נודר לישנא דקרא נקט דכתיב על פי אשר תשיג יד הנודר ע"כ. אמר המלקט ומהאי קרא נמי נפקא לן דהשג יד בנודר:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה ערכין פרק ד׳ משנה א׳?
משנה ערכין פרק ד׳ משנה א׳ פותחת במילים ״השג יד בנודר והשנים בנדר והערכים בנערך והערך״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה ערכין פרק ד׳ משנה א׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת ערכין פרק ד׳?
בפרק ד׳ של מסכת ערכין יש 4 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.
עוד: מסכת ערכין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Arakhin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Arakhin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Arakhin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)