משנה ערכין פרק ג׳ משנה ה׳

מסכת ערכין, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

בַּמּוֹצִיא שֵׁם רָע לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. אֶחָד שֶׁהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּכְּהֻנָּה וְעַל הַקְּטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן מֵאָה סֶלַע. נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו יָתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה. שֶׁכֵּן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַמִּדְבָּר אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד), וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:

ר׳ עובדיה מברטנורא

נמצא האומר בפיו יתר מן העושה מעשה. שהאומר לא מצאתי בתולים נותן מאה, והאונס דמוציא בתולים על ידי מעשה נותן חמשים:

גזר דין. שלא ליכנס לארץ:

זה עשר פעמים. גבי מרגלים כתיב, דמשמע על זה נתחתם גזר דין:

עוד מפרשים על משנה ערכין פרק ג׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד כו': רומז על מי ששם אותה בלא בתולים במעשהו. רוצה לומר אונס ומפתה נותן חמשים כסף והאומר עליה שאינה בתולה נותן ק' ולוקה והביא ראיה ממה שאמר יתברך וינסו אותי להודיעך שהיה להן עונות קדמו לענין המרגלים ואעפ"כ לא נחתם גזר דינם למות במדבר אלא בעון לשון הרע והוא מה שנאמר ויוציאו דבת הארץ:

תוספות יום טוב

נמצא האומר בפיו יתר מן העושה מעשה. גמ'. ממאי [דמשום לשון הרע בלבד קא יהיב לה] דלמא משום דקא גרים לה קטלא דכתיב (שם) ואם אמת היה הדבר וגו' והוציאו את הנערה וגו'. אמר קרא כי הוציא שם רע. על שם רע שהוציא:

אלא על לשון הרע. והוא מה שנאמר (במדבר י״ג:ל״ב) ויוציאו דבת הארץ. הרמב"ם:

זה עשר פעמים. לשון הר"ב דמשמע על זה נתחתם גז"ד. ולאו משום צרוף דאחריני. רש"י.

תפארת ישראל – יכין

נותן מאה סלע לאבי האשה. [ואף שכבר יצאתה מרשות האב. עכ"פ הרי בייש ביתו, שיאמרו שבבית האב זנתה, ויאמרו ראו גדולים שגדלתם, כשיסקלו אותה על פתח בית אביה [ככתובות מ"ה א']. וזה שלא כדברי הרמב"ן בפרשת כי תצא, שכתב דלהכי יתן ק' סלע, דהיינו הכפל ממה שרצה להפסידה מוהר הבתולות שהוא כ' סלע. דדרך התורה לקנוס כפל, עכ"ל. ותמוה דכיון דכתובתה שלה א"כ הו"ל ליתן לה הק' סלע. ואת"ל דעכ"פ חייבתו תורה קנס כפל ממה שרצה להרוויח. עכ"פ ק' א"כ מה קאמר תנא נמצא האומר בפיו חמור מעושה מעשה. מנ"ל, דלמא כמו שהמוציא שם רע ישלם כפל ממה שרצה להפסידה. דהרי רצה להוציאה בלא כלום, כמו כן המאנס ומפתה שהפסידה מה שכתובת בתולה יתירה על כתובת בעולה, דהיינו כ"ה סלעים, [שהן ק' זוז] ישלם כפל דהיינו נ' סלע. ואף שזה תיקון חכמים היא שבעולה תגבה ק'. כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. עכ"פ גם לרמב"ן ק' כך דהרי קיי"ל דגם כתובת בתולה מדרבנן הוא [כאה"ע סי' ס"ו]. ואף שכתוב בתורה כמהר הבתולות. על כרחך צ"ל דגם קודם תיקון חז"ל היה כבר מוהר הבתולות, רק שלא היה חיוב בדבר, אלא כך היה במורגל לתת לבתולה חמשים סלעים למוהר, דהיינו ר' זוז, ואתו רבנן ותקנו הדבר לחיוב, כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. א"כ מאן לימא לן שבאלמנה לא היה ג"כ כי הך גונא מנהג ישראל ליתן כ"ה סלעים מוהר לאלמנה, ואתו רבנן ותקנוה לחיוב מטעם הנ"ל. וכן הסברא נותנת, שלא חידשו חכמים באלמנה טפי מבתולה. וצ"ע]:

נמצא האומר בפיו יתר מן העושה מעשה שהרי המאנס והמפתה נותן רק נ', ומוציא שם רע נותן ק' סלע:

שכן מצינו שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר שלא לכנס לא"י בימי מרגלים:

אלא על לשון הרע שדברו רק על אדמה שאין לה הרגשת בזיון:

וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי דמדכתיב מלת זה, דמיותר לגמרי, משמע דזה העון לבד שקול ככל העשר פעמים שלא שמעו בקולי, וגרם העונש. ולא משום דמניין גורם, שעי"ז נתמלא סאתן:

מלאכת שלמה

נמצא האומר בפיו יותר מן העושה מעשה. מ"מ האומר בפה חמור מן העושה מעשה.

שכן מצינו שלא נתחתם יש גירסין וכן מצינו וכו':

זה עשר פעמים דמשמע על זה נתחתם גזר דין ולא משום צרוף דאחריני רש"י ז"ל. וז"ל הר"ר יהוסף ז"ל פירוש ש"מ שלא זו בלבד היתה בידם אלא רבות היה בידם ואפ"ה לא נגזר גזר דינם אלא על דברי המרגלים ע"כ. וביד בהלכות דעות פ"ז סימן ו':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה ערכין פרק ג׳ משנה ה׳?

משנה ערכין פרק ג׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד אחד שהוציא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה ערכין פרק ג׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת ערכין פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת ערכין יש 5 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת ערכין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Arakhin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Arakhin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Arakhin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)