המילה "צֶמֶר" בתורה

המילה "צמר" בתורה פירושה השער של הצאן שממנו עושים בגדים, והיא מופיעה לראשונה בדיני נגעי הבגדים (ויקרא יג, מז) ובסך הכול 5 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

הצמר הוא חומר שממנו טווים ואורגים בגדים. בתורה הוא בא כמעט תמיד יחד עם הפשתים, שני החומרים העיקריים של הבגד.

בגד צמר או בגד פשתים

בפעם הראשונה נאמר: «וְהַבֶּגֶד כִּי־יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים» (ויקרא יג, מז). הנגע יכול להופיע גם בבגד, ולא רק בגוף האדם.

תורת נגע הבגד

בסוף הפרשה נאמר: «זֹאת תּוֹרַת נֶגַע־צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל־כְּלִי־עוֹר לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ» (ויקרא יג, נט). הפסוק מסכם את כל סוגי הבגדים והכלים.

צמר ופשתים יחדו

בספר דברים נאמר: «לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו» (דברים כב, יא). כאן הצמר והפשתים מופיעים שוב יחד, אבל הפעם בציווי שלא ללבוש אותם מעורבים.

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות צמר, ולצמר, בצמר והצמר.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שגם הבגד שאדם לובש הוא חלק מעולם של טהרה ושל מצוות. הצמר נזכר בבדיקת הנגע וגם בציווי על השעטנז.

מאת מערכת האתר.