המילה "אַבְנֵט" בתורה

המילה "אבנט" בתורה פירושה חגורה, רצועת בד שחוגרים סביב הגוף, והיא אחד מבגדי הכהונה; היא מופיעה לראשונה ברשימת בגדי הכהן (שמות כח, ד) ובסך הכול 8 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

האבנט הוא החגורה של הכהנים. התורה מצווה עליו גם לאהרן וגם לבניו, ומתארת אותו כחלק מבגדי הקודש.

ברשימת בגדי הקודש

ההופעה הראשונה היא ברשימה הכללית: «וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי־קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ־לִי» (שמות כח, ד). ובהמשך נאמר שגם לבני אהרן יעשו אבנטים ומגבעות. הבגדים נעשים "לכבוד ולתפארת".

מעשה רוקם

האבנט נעשה בצבעים רבים: «וְאֶת־הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מַעֲשֵׂה רֹקֵם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת־מֹשֶׁה» (שמות לט, כט).

חגירת האבנט ביום המילואים

משה מלביש את אהרן: «וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת־הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת־הַמְּעִיל וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת־הָאֵפֹד וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ» (ויקרא ח, ז). ואחר כך את בניו, "ויחגר אתם אבנט".

אבנט בד

ובמקום אחר נאמר על הכהן שהוא לובש בגדי בד: «כְּתֹנֶת־בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי־בַד יִהְיוּ עַל־בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי־קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת־בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם» (ויקרא טז, ד).

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות אבנט, ואבנט, האבנט, באבנט, ובאבנט ואבנטים. המילה באה לעתים קרובות יחד עם הפועל חגר.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהחגורה היא סימן של מוכנות לעבודה. הכהנים נחגרים באבנט לפני שהם מתחילים בעבודה, וכך "והיתה להם כהנה לחקת עולם". ויש זמן שבו הכהן לובש אבנט של בד, והתורה קוראת לבגדים אלה "בגדי קדש".

מאת מערכת האתר.