תולדות יצחק על שמות פרק טז

הנני ממטיר לכם לחם מן השמים כתב ר"א תרקב שם חיוי שאמר שהמן בלשון פרס תרנגבין ובערב מן ובלע"ז מנא כי קושיות רבות עליו א' שאינו יורד היום בסיני כי ההר ידוע ואני ראיתי דומה למן במלכות אחד ויורד בניסן ואייר לבד ועוד לא ימס בשמש ועוד בלילה לא יבאש ואין צריך שידוכוהו במדוכה לעשות עוגות ועוד שאינו משביע והיא תרופה ועוד כי ביום הששי יורד משנה ועוד כי לא היה יורד בשבת ועוד שהיה יורד בכל מקום שיחנו ועוד כי עבר עמהם הירדן ולא שבת עד חצי ניסן ע"כ. שאלו את ר"ע מפני מה לא ירד המן לישראל פעם אחת בשנה אמר להם כדי שידאג כל א' ויאמר מחר שמא לא ירד ובניו מתים ברעב נמצאו כולם מכוונים לש"י. ד"א שיהו אוכלים אותו כשהוא חם. ד"א מפני משוי הדרך.

למען אנסנו וגו' למדך שכל מי שמזונותיו מרווחים חייב לעסוק בתורה:

בט"ו יום לחדש הב' הוא אייר והספיק הבצק שהוציאו ממצרים מט"ו בניסן עד ט"ו באייר ובי"ו באייר ירד מן:

דבר אל בני ישראל לאמר שידבר להם אחד קשה ואחד רכה:

וילקטו אותו בבקר בבקר בקר ב' שעות ובקר ב' שעות הרי ד' שעות מד' ואילך וחם השמש ונמס והי' חולקים בתורת צדקה למי שפשע ולא לקט:

ורמה לא היתה בו אין בכל המקרא אלא זה ועוד ורמה תכסה עליה' זהו לומר שהמתים יש להם מנוחה בשבת ורמה תכסה עליהם בשאר ימי השבוע:

קח צנצנת למשמרת לדורותיכם היא של חרס וירמיה אמר לישראל למה אי אתם עוסקים בתורה אמרו לו במה נתפרנס הוציא צנצנת המן ואמר הדור אתם ראו דבר ה' המדבר הייתי לישראל אבותיכם היו במדבר ועוסקים בתורה מאין היו מתפרנסים אף אתם אם תעסקו בתורה השם מפרנס אתכם: