בכור שור על בראשית פרק כג

רבי יוסף בכור שור · 7 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

בראשית כג, אוַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה

ויהיו חיי שרה. אין דרך לכתוב מיתת הנשים אפילו צדקניות אם לא ע"י מעשה שהרי לא מצינו רק בשרה רחל ודבורה מינקת רבקה ומרים על הסתלקות הבאר, שרה על שהודיענו איך קנה קבורה בדמים יקרים והוא אחד מן הנסיונות, ודבורה להודיענו למה נקרא שם המקום אלון בכות, ורחל ללמד למה לא נקברה במערת המכפלה, ומיהו שנותם לא נמנו לבד משרה שהיא חשובה מכולם:

מאה שנה. דרך הפסוק לומר שנה ושנים לכל חשבון וחשבון וגם תמצא אלה שני חיי ישמעאל:

בראשית כג, דגֵּר־וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת־קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי

גר ותושב. גר שבאתי מארץ אחרת ותושב שדעתי להתיישב עמכם והם השיבו אין אתה גר בעינינו רק נשיא אלקים:

בראשית כג, זוַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם־הָאָרֶץ לִבְנֵי־חֵת

ויקם אברהם. לפי שרצה להשתחות לכולם בין לאותם שלפניו בין לאותם שלאחריו ואותן שמצידו הוצרך לקום והוא היה צריך לכולם שאפי' מכר לו עפרון השדה והמערה לא היה לעשות שם בית הקברות כי אם ברשות כל בני העיר שמא יאמרו אין אתה רשאי להרבות עלינו מקום טומאה ולפיכך פגע בכולן [הג"ה]:

בראשית כג, יאלֹא־אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי־עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ

השדה נתתי לך והמערה וגו'. כלו' אין אתה שואל רק המערה בכסף מלא במילוי הדמים בלא חסרון ואיני חושש בשדה אם תעשה במערה קברים כי אין חפץ בשדה שהוא סמוך לבית הקברות כ"כ אלא הכל ויתרתי לך:

בראשית כג, יבוַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ

וישתחו אברהם. לעפרון בפני כל עמי הארץ וכאן לא נאמר ויקם כמו למעלה שלא השתחוה אלא לעפרון שהוא עומד לפניו ולא הוצרך לעמוד:

בראשית כג, יגוַיְדַבֵּר אֶל־עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם־הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם־אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת־מֵתִי שָׁמָּה

ואמר לו כמו שויתרת לי השדה אני ויתרתי לך הכסף כמו שאומ' נתתי כסף השדה כלו' גם כסף השדה עם המערה שאמרתי לך למעלה כי אני אקנה הכל מאחר שאין אתה חפץ בשדה בלא מערה [הג"ה]:

בראשית כג, יזוַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־בּוֹ וְכָל־הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל־גְּבֻלוֹ סָבִיב

ויקם שדה עפרון. מאחר שמסר לו הכסף קנאו בכסף להיות קנוי לו ומוחזק בידו כמו (ש"א כ"ד) וקמה בידך ממלכת ישר' אבל לא עשה חזקה עדיין להיות לבית הקברות ולכך כתב אחר שנקברה שרה ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר כי עשה בו חזקה לקבורה לכך כתב מאת בני חת כי זה היה ברשות בני העיר כמו שפי' אבל להיות לו למקנה היה מאת עפרון:

מקורות הנוסח של הפירושים

בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.