דלג לתוכן הראשי
כוונות

בעל הטורים על שמות פרק כז

רבי יעקב בן אשר · 2 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

שמות כז, חנְבוּב לֻחֹת תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ

נבוב לוחות תעשה אותו נבוב עולה ששים שעד ששים אמות יכולין להוסיף על המזבח:

( ח) אורך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים. פי' כחלק אחד מחמשים שבהר הבית כדפי' לעיל:

שמות כז, כוְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד

ואתה תצוה לא הזכיר משה בזה הסדר משא"כ בכל החומש שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה (חוץ ממשנה תורה) והטעם משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת וקללת חכם אפי' על תנאי באה ונתקיים בזה. וכתב צוואה במנורה וכן בתמיד צו את בני ישראל לפי ששניהם נוהגים בכל יום ויש בהם חסרון כיס לפיכך צריך זרוז לכן אמר בהם לשון צוואה. תצוה בגי' נשים צוה רמז להדלקת הנר לנשים חובה בשבת:

ויקחו אליך אבל אני איני צריך לאורה:

כתית רמז ת"י ת"כ שנים יהא נוהג הדלקת המנורה:

נר תמיד בגימ' בשבת:

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.