מושגים ביהדות: הפיוט "מי כמוך ואין כמוך" לשבת זכור

מי כמוך ואין כמוך, הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר. נהוג לומר פיוט זה בשבת זכור, בברכות קריאת שמע של שחרית לאחר הפסוק "מי כמכה באלים ה'.". בתקופה מאוחרת יותר הפסיקו רוב הספרדים לומר פיוטים בתוך ברכות קריאת שמע, אך מפאת החיבה שרחשו לפיוט הוא הועבר ממקומו, והונהג לשוררו לפני ברכת 'ישתבח' באמצע תפילת "נשמת כל חי" לפני הקטע "שוועת עניים". כיום נהוג ברוב הקהילות הספרדיות לשיר את הפיוט קודם לקריאת התורה, ויש שנוהגים לאמרו אחרי קריאת התורה וההפטרה, ובכמה קהילות נהוג גם כיום לאמרו באמצע תפילת "נשמת כל חי".

הפיוט בנוי כיצירה מתוחכמת. הוא מחולק ל-82 בתים. כל בית מחולק לארבע צלעות, שלש הצלעות הראשונות בבית מתחרזות ביניהן, והרביעית מכילה פסוק מהתנ"ך המסתיימת במילה "לו". 22 הבתים הראשונים מתחילים באקרוסטיכון אלפביתי, 29 הבתים הבאים מתחילים באקרוסטיכון "אני יהודה הלוי הקטן ברבי שמואל הלוי". אחר כך מתחילים שוב 22 הבתים הבאים באקרוסטיכון אלפביתי, ו-8 הבתים הבאים מתחילים באקרוסטיכון "אני יהודה" (הבית האחרון אינו כלול במסגרת האקרוסטיכונית של הפיוט).

בפיוט מסופר סיפור מגילת אסתר מתוך הסתמכות על אגדות חז"ל. הוא בנוי על הלשון המקראית, ורצוף במליצות ומשחקי לשון מקראיים. בבתים האחרונים מודה הפייטן על הניסים שקרו לעם ישראל, ובפרט על נס קריעת ים סוף, כדי לקשר את סיום הפיוט עם חתימת הברכה "גאל ישראל", שעליה חובר הפיוט.

לשיטת חלק מן הראשונים, אסור לומר פיוטים באמצע ברכות קריאת שמע. דעה זו התקבלה בידי השולחן ערוך בס' סח ס"א ואומצה בידי רוב ככל הקהילות הספרדיות. בשל כך, בוטל מנהג אמירת הפיוט במקומו המקורי, והועבר לאחר חזרת הש"ץ (שו"ת יחוה דעת, חלק ב, סימן ז) וכן נוהגים בהרבה קהילות, ויש ממשיכים לאומרו בנשמת כל חי.