רבי שמעון בר יוחאי בשער לוד: השמש שחשכה, הנחש, והגזירה שבוטלה – סיפור לל"ג בעומר

רבי שמעון בן יוחאי, ישב יום אחד בפתח השער של העיר לוד. נשא עיניו לשמים וראה את השמש מאירה וסותם אורו שלוש פעמים. בין כה וכה נחשך האור לגמרי ובתוך השמש היה נראה שני צבעים שחור וירוק.

נענה רבי שמעון אל בנו רבי אלעזר ואמר לו: בוא אחרי בני, ונראה מה שקורה. בודאי נגזרה איזו גזירה למעלה והקב"ה רוצה להודיעני בכדי שאוכל לבטלה. הגזירה שנגזרה נשארת תלויה בשמים ואינה יוצאת לפועל במשך שלושים יום, עד שהקב"ה מודיע על כך לצדיקים, וזה שנאמר בפסוק: "כי לא יעשה ה' א-לקים דבר, כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים" (עמוס ג ז).

הלכו רבי שמעון ובנו בדרכם, נכנסו לכרם, ראו נחש שבא מולם, פיו היה פתוח והנחש היה לוהט על הארץ. כשראה אותו רבי שמעון, הכה בידיו בראש הנחש, ומיד שקט הנחש והוריד את פיו, אך המשיך לנדנד את לשונו.

כאשר ראה רבי שמעון כי לשונו מתנדנדת, נענה רבי שמעון אל הנחש ואמר לו: "נחש, נחש! לך ואמור לנחש ההוא, (היינו הנחש העליון, המסית והמסטין על ישראל) כי רבי שמעון בן יוחאי נמצא בעולם!" מיד הכניס הנחש את ראשו לנקב של עפר בתוך הארץ. נענה רבי שמעון ואמר: "גוזר אני, כמו שנחש התחתון חזר לנקב העפר כך יחזור הנחש העליון אל הנקב של התהום הגדול!"

לאחר מכן לחשו רבי שמעון ורבי אלעזר תפילה חרישית, ובעוד שהיו מתפללים, שמעו בת קול שאמר: "הגזירות פסקו, הכנסו למקומכם!... המחבלים אינן שורות כבר בעולם כי רבי שמעון בן יוחאי ביטל אותן! אשריך, רבי שמעון, כי אדונך – היינו הקב"ה – רוצה ביקרך וגדולתך על כל בני העולם! במשה רבינו נאמר "ויחל משה", היינו שאחז בו פחד, ואילו אתה רבי שמעון, גוזר והקב"ה מקיים; הוא גוזר ואתה מבטל!"

בין כה וכה ראה רבי שמעון כי השמש התחילה לזרוח שוב כמקודם, ואותו צבע שחור חלף ובטל. נענה רבי שמעון ואמר: "ודאי הדבר שהעולם נתבשם ובוטלה הגזירה הרעה על העולם!"

רבי שמעון חזר ונכנס לביתו והתחיל לדרוש בדברי תורה: "נאמר בתהילים (יא) "כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו". מהו פנימו? אלא, הפירוש הוא: מה הטעם "כי צדיק ה' צדקות אהב", מדוע אוהב ה' את הצדקות? מפני ש"ישר יחזו פנימו", כלומר, הפירוש "פנימו" מכוון על פנים העליונים של בני העולם, כי הם צריכים לבקש רחמים מהקב"ה על כל מה שהם צריכים וזקוקים להם".