"ויסעו מרפידים... ויחנו בקברות התאוה" – לצאת מרפיון ידיים, ועוד פנינים לפרשת מטות-מסעי

ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאוה (לג טו)

בספר מאור ושמש כתב, שניתן לפרש את פסוק זה בדרך רמז: יצר הרע מפתה את האדם לסור מן הדרך הטובה, בתחילה הוא מפיל עליו עייפות שגורמת לו לעצלות בהשכמה לתפילה ובלימוד התורה לכן מגיעים אליו כל מיני תאוות. לכן הרוצה להינצל מכך ולהתעלות ברוחניות צריך קודם כל "לנסוע מרפידים", לצאת מרפיון הידיים ולהזדרז בעבודת ה' יתברך ואז "יחנה בסיני", ילמד תורה שניתנה בסיני וע"י זה "יקבור תאוותיו". (שולחן ערוך)

לאסור איסר על נפשו (ל ג)

הרוצה שדבריו יהיו נשמעים, ראשית עליו "לאסור איסר על נפשו" שלא יהיה מתיר לעצמו ואוסר לאחרים, ואז יאמינו לדבריו וישמעו לו. בבחינת נאה דורש ונאה מקיים. (צפיחית בדב"ש)

אלה מסעי בני ישראל (לג א)

בפרשת מסעי ישנם 42 מסעות והאות 'ז' לא מוזכרת, רמז לכך שבכל 42 המסעות לא נסעו בשבת וגם לא היו צריכים לכלי זין, כי ה' שמר עליהם בעצמו, ואלה= גימטריה 42. (צפיחית בדבש).