שלושת הדינרים בקופסת הטבק – סיפור על שוחד שלא בידיעת הדיין, פרשת משפטים

ושוחד לא תיקח כי השוחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים (כג ח)

סיפור

סיפר מרן זצוק"ל: בימי חורפי שמעתי, מעשה בגדול אחד שהיה אב בית דין. והיו עימו שניים מתלמידיו בבית הדין, הגיעו אליו שני עשירים מופלגים להתדיין, והתובע רצה לשחד את הרב, אך לא מלאו לבו לעשות כן, והנה אב בית הדין היה רגיל לשאוף טבק הרחה, ובאמצע הדיונים שלח את שמש בית הדין שיקנה טבק עבורו, ניגש התובע אל השמש וביקש ממנו שייתן לו את הכסף והוא ילך לקנות את הטבק, השמש הסכים ונתן בידו את הכסף.

התובע עשה בעורמה, שם שלושה דינרים והכניס אותם בתוך קופסת הטבק וכיסה אותם באבקת הטבק, וכשהגיע לבית הדין מסר את הקופסא של הטבק לאב בית הדין, ולאחר שנשמעו טענותיהם של שני העשירים, יצאו החוצה והמתינו שהדיינים ידונו בעניינם, והיה אב בית הדין נוטה לפסוק לטובת התובע, ואילו שני תלמידי הדיינים דעתם נוטה לפסוק לטובת הנתבע, והביאו טעמים וראיות לדבריהם, וכשראה אב בית הדין כך, דחה את מתן פסק הדין למחרת.

בלילה, ישב אב בית הדין לעיין בנידון, והיה שואף הרבה טבק מהקופסא עד שנגמר הטבק, ואז גילה אב בית הדין בתחתית הקופסא ג' דינרים, והשתומם מנין הדינרים הללו?!

בבוקר השכם קרא אב בית הדין לשמש, ושאל אותו האם קנה קופסת טבק זו בעצמו, או לא? והשמש סיפר לו את התרחשות הדברים כהוויתן, שהעשיר התובע הציע שהוא יקנה את הטבק עבורך והסכמתי לזה.

כאשר שמע אב בית הדין כך, גער בשמש ואמר לו, מה עשית, והלוא גרמת לגנוב את לבבי, וכפי הנראה העשיר התובע הניח את מטבעות הזהב.

ולמחרת כאשר באו העשירים לבית הדין, ציווה הרב להחזיר לתובע את שלושת הדינרים שהניח בקופסת הטבק, ושב אב בית הדין לעין בדין, והנה ברגע קט שינה את דעתו והסכים לדעת תלמידיו, ומיד זיכו את הנתבע והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע. (ענף עץ אבות פ"ד מש"ח)