הלכות ברכות: עניית אמן למי שעוסק במצווה, אמן אחר גוי או מחלל שבת, וסדר ברכות הריח

יח. העוסק בתורה או בתפילה

מי שלומד או מתפלל ושומע ברכה מחברו פטור מלענות הואיל והוא עוסק במצווה פטור מן המצווה (יבי"א ח כה).

יט. עניית אמן אחר גוי, אפיקורוס ומחלל שבת

השומע ברכה מגוי נוצרי אינו עונה אחריו אמן, אבל אם שמע ברכה ממוסלמי עונה. היה המברך אפיקורוס או רפורמי או קונסרבטיבי, אין עונים אחריו אמן. השומע ברכה ממחללי שבת בזמנינו, עונה אחריו אמן (ילקו"י סי' רטו).

כ. ברכת אכילה וברכת הריח

ברכת אכילה ושתייה קודמת לברכת הריח (מ"א רטז א).

כתב מרן רבנו עובדיה יוסף זיע"א: "ואני נוהג בשבת וביום הכיפורים שכדי להשלים מאה ברכות. אני מברך בורא עצי בשמים על הדס או לואיזה או עטרייה, ואח"כ מברך בורא עשבי בשמים על נענע, וכן על רודא, ומקדים לפני כולם ברכת "הנותן ריח טוב בפירות" על לימון, או על מילון שיש בקליפתם ריח טוב" (יבי"א ט קח קו).

כא. בושם סינטטי

על בושם סינטטי יש לברך בורא מיני בשמים (חזו"ע עמ' שיג).