מדוע מזכירים בתפילה את שם האם ולא את שם האב? – "בן האשה הישראלית", פרשת אמור

בן האישה הישראלית (כד יא)

כתב הבן איש חי זיע"א (בן יהוידע, ברכות נה:) הטעם שאומרים שם אימו של האדם ולא שם אביו, אומרים העולם כי אמו ודאית יותר מאשר אביו, כי ברור שהיא ילדה אותו, ולא ניחא לי בטעם זה, דאדרבה יש בזה חילול כבוד לאביו שמזלזל בו ועושהו כספק אביו.

וכתב מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: והנה נעלם מעינו הבדולח של הבן איש חי לפי שעה דברי הזוהר הקדוש (לך לך פ"ד.) וז"ל: והושיעה לבן אמתך וכי לא הוה בריה דישי עד דאיהו אמר שמא דאמיא ולא דאבוה, אלא אוקימנא כד ייתי בר נש לקבל מילה עילאה לאדכרה, בעי למהך במילה דאיהו ודאי, ועל דא אדכר לאימיה ולא לאבוי, עכ"ל.

[תרגום – והושיעה לבן אמתך, וכי לא היה דוד המלך בנו של ישי, ומדוע מייחס עצמו לאמו ולא לאביו? אלא ביארנו שכאשר יבוא האדם להזכיר עצמו לקבל דבר עליון, צריך הוא לבוא בדבר שהוא ברור וגם ודאי, ולכן הזכיר דוד את עצמו ואת אימו ולא הזכיר שם אביו]. (מאור ישראל, ח"א ברכות נה)