קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ג
דין רטב ומשקה של פרות וירקות
קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן נ״ג · 6 סעיפים בניקוד
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
כָּל הַפֵּרוֹת וִירָקוֹת שֶׁסְּחָטָן וְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין, מְבָרֵךְ עַל הַמַּשְׁקִין שֶׁהַכֹּל. וְכֵן דְּבַשׁ הַזָּב מִן הַתְּמָרִים, כִּי אֵין שׁוּם מַשְׁקֶה נִקְרָא פְּרִי, רַק הַיַּיִן וְשֶׁמֶן זַיִת. וְהַיַּיִן שֶׁהוּא חָשׁוּב מְאֹד, קָבְעוּ לוֹ בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. וְשֶׁמֶן זַיִת שֶׁהוּא גַּם כֵּן חָשׁוּב, אִם נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, בְּעִנְיָן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו, מְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ (כְּדִלְקַמָּן סִימָן נ"ד סָעִיף ח')
סעיף ב׳
פֵּרוֹת שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְבִשּׁוּל אֶלָּא לְאָכְלָן חַיִּין, אִם בִּשְּׁלָן, מְבָרֵךְ עַל הָרֹטֶב שֶׁהַכֹּל. אֲבָל פֵּרוֹת שֶׁדַּרְכָּן לְיַבְּשָׁן וּלְבַשְּׁלָן וְהֵן שְׁכִיחִים לָרֹב וְנָטְעֵי לְהוּ אַדַּעְתָּא דְּהָכִי, אִם בִּשְּׁלָן כְּדֵי לֶאֱכֹל הַפֵּרוֹת וְגַם לִשְׁתּוֹת אֶת הָרֹטֶב מְבָרֵךְ עַל הָרֹטֶב בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּרוֹת. וְכֵן קִטְנִיּוֹת וִירָקוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לְבַשְּׁלָם, לְאָכְלָם וְגַם לִשְׁתּוֹת הָרֹטֶב, מְבָרֵךְ עַל הָרֹטֶב בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַמַּאֲכָל (וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין זֶה לְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּסָעִיף א', יֵשׁ אוֹמְרִים מִשּׁוּם דְּהָתָם אֵין דַּרְכָּן בְּכָךְ לִסְחוֹט אֶת הַפֵּרוֹת אוֹ יְרָקוֹת לְהוֹצִיא מֵימֵיהֶן, וְהָכָא דַּרְכָּן בְּכָךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מִשּׁוּם דְּיוֹתֵר נִכְנָס טַעַם הַפְּרִי וְהַיֶרֶק בְּמַיִם שֶׁמְבַשְּׁלִין אוֹתָן בָּהֶם, מֵאֲשֶׁר הוּא בְּמַשְׁקֶה שֶׁזָב מֵהֶן). אֲבָל אִם אֵין כַּוָּנַת הַבִּשּׁוּל רַק בִּשְׁבִיל הַפֵּרוֹת אוֹ הַיְרָקוֹת, אֲזַי כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּרוֹת וְהַיְרָקוֹת אֶלָּא שׁוֹתֶה אֶת הָרֹטֶב לְבַד, מְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל. וְאִם בִּשְּׁלָן עִם בָּשָׂר בְּיַחַד, אֲפִלּוּ אִם כַּוָּנַת הַבִּשּׁול גַּם בִּשְׁבִיל הָרֹטֶב, לְעוֹלָם מְבָרֵךְ עַל הָרֹטֶב שֶׁהַכֹּל, כִּי הַבָּשָׂר הוּא הָעִקָּר (ר"ב ר"ה).
סעיף ג׳
פֵּרוֹת שֶׁשְּׁרָאָן אוֹ בִּשְּׁלָן רַק בִּשְׁבִיל הָרֹטֶב, מְבָרֵךְ עָלָיו שֶׁהַכֹּל, וְלָכֵן מְבָרְכִין עַל קַאפֶע וְעַל טֵה שֶׁהַכֹּל. וְכֵן עַל הַשֵּׁכָר, בֵּין שֶׁהוּא מִתְּמָרִים בֵּין שֶׁהוּא מִשְּׂעוֹרִים.
סעיף ד׳
יְרָקוֹת אוֹ פֵּרוֹת שֶׁכּוֹבְשִׁין אוֹתָן בְּמַיִם שֶׁיִּתְחַמְּצוּ, אַף עַל פִּי שֶׁדַּרְכָּן בְּכָךְ, כְּגוֹן [קִשּׁוּאִים, מְלָפְפוֹנִים, סֶלֶק, כְּרוּב] גורקען, אוגרקיס, ראהטע ריבען, צוויקעל, בוראקיס קרויטס. מִכָּל מָקוֹם, אֵין מְבָרְכִין עַל הָרֹטֶב, כִּי אִם שֶׁהַכֹּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁטַּעַם הַיֶּרֶק וְהַפְּרִי בָּרֹטֶב, מִכָּל מָקוֹם, הוֹאִיל וְאֵין עִקַּר הַכְּבִישָׁה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְּנוּ טַעַם בַּמַּיִם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁגַּם הֵמָּה בְּעַצְמָם יְתֻקְּנוּ עַל יְדֵי הַכְּבִישָׁה, לָכֵן מְבָרְכִין רַק שֶׁהַכֹּל. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אָכַל תְּחִלָּה אֶת הַיֶּרֶק וּבֵרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, וְאַחַר כָּךְ רוֹצֶה לִשְׁתֹּת גַּם הָרֹטֶב, יֵשׁ סָפֵק אִם צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הָרֹטֶב, כִּי שֶׁמָּא יֵצֵא בְּבִרְכַּת בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, גַּם עַל הָרֹטֶב. לָכֵן לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן.
סעיף ה׳
וְכֵן פֵּרוֹת וִירָקוֹת וְקִטְנִיּוֹת וְכַדּוֹמֶה, שֶׁבִּשְׁלָן בְּמַשְׁקֶה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ טַעַם בְּעַצְמוּתוֹ, כְּגוֹן בְּחֹמֶץ אוֹ בַּחֲמִיצָה (בָּארְשְׁט) אוֹ בֶּחָלָב, מְבָרְכִין עַל הָרֹטֶב שֶׁהַכֹּל. וְאִם אָכַל תְּחִלָּה אֶת הַמַּאֲכָל, יֵשׁ סָפֵק אִם אֵין הָרֹטֶב נִפְטְרָה בִּבְרָכָה זֹאת (שם).
סעיף ו׳
צִמּוּקִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן לַחְלוּחִית כָּל כָּךְ, שֶׁאִם הָיוּ דּוֹרְכִין אוֹתָן יָצָא מֵהֶן דִּבְשָׁן, אִם כְּתָשָׁן וְשָׁרָה אוֹתָן בְּמַיִם לְצֹרֶךְ שְׁתִיָּה וְלֹא לְצֹרֶךְ אֲכִילַת הַצִּמּוּקִין, אִם שָׁרָה שְׁלשָׁה יָמִים וְתוֹסֵס, וּלְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים עֵרָה מֵהֶם אֶת הַמַּשְׁקֶה לִכְלִי אַחֵר, הֲרֵי מַשְׁקֶה זֶה יַיִן גָּמוּר מְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, וּלְאַחֲרָיו בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין כּוֹס יַיִן יוֹצְאִין בּוֹ. וּצְרִיכִין לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיוּ הַצִּמּוּקִין יוֹתֵר מֵחֵלֶק שִׁשִּׁית שֶׁבַּמַּיִם, וּמְשַׁעֲרִים אֶת הַצִּמּוּקִין כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּלַחוּתָן קֹדֶם שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ (עין שע"ת סִימָּן ר"ד סָעִיף ה'). וְדַוְקָא כְּשֶׁנַּעֲשֶֹה עַל יְדֵי שְׁרִיָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, אֲבָל אִם בִּשֵּׁל אֶת הַצִמּוּקִין בְּמַיִם, אֵינוֹ נַעֲשֶׂה יַיִן עַל יְדֵי הַבִּשּׁוּל (כֵּן כָּתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים וּדְלֹא כְּמוֹ שֶכָּתוּב בְּסֵפֶר חַיֵּי אָדָם הִלְכוֹת שַׁבָּת כְּלָל ו' סָעִיף ו'). (וְאִם שָׁרָה אוֹ בִּשֵּׁל אֶת הַצִּמּוּקִין עַל דַּעַת לֶאֱכוֹל גַּם אֶת הַצִּמּוּקִין, יֵשׁ כַּמָּה סְפֵקוֹת בַּבְּרָכָה שֶׁעַל הַמַּשְׁקֶה) (ר"ב ר"ד).
להרחבה באתר – בלשון של ימינו
שאלות נפוצות
מה כתוב בקיצור שולחן ערוך סימן נ״ג?
סימן נ״ג בקיצור שולחן ערוך: דין רטב ומשקה של פרות וירקות. יש בו 6 סעיפים, והוא פותח במילים ״כל הפרות וירקות שסחטן והוציא מהן משקין מברך״. הסימן מובא כאן במלואו, בניקוד.
האם אפשר לנהוג למעשה לפי מה שכתוב בקיצור שולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). הקיצור נכתב לפי מנהגי אשכנז בדורו של המחבר, ובכמה עניינים נוהגים היום אחרת, ובפרט בני עדות המזרח, הנוהגים כפסקי מרן השולחן ערוך.
עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי
מקור הנוסח
- קיצור שולחן ערוך: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Shulchan Arukh – Torat Emet 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)