דלג לתוכן הראשי
כוונות

קיצור שולחן ערוך · סימן ל״ז

הלכות טבילת כלים

קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן ל״ז · 13 סעיפים בניקוד

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    הַלּוֹקֵחַ כֵּלִים הַשַּׁיָּכִים לַסְּעוּדָּה מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֲפִלּוּ הֵם כֵּלִים חֲדָשִׁים, אִם הֵם שֶׁל מִינֵי מַתֶּכֶת אוֹ זְכוּכִית, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן שׁוּם תַּשְׁמִישׁ אֲפִלּוּ בְּצוֹנֵן, עַד שֶׁטוֹבְלִין אוֹתָן בְּמַעְיָן אוֹ בְּמִקְוֶה, בְּמָקוֹם שֶׁכָּשֵׁר לִטְבִילַת אִשָּׁה נִדָּה, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ מִטֻּמְאָתוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים לִקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל. וְקֹדֶם הַטְּבִילָה, מְבָרְכִין עַל כְּלִי אֶחָד, אֲשֶׁר קְדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֶּלִי. וְעַל שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר, מְבָרְכִין, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל טְבִילַת כֵּלִים (יו"ד סימן קכ קכא).

  2. סעיף ב׳

    כֵּיוָן שֶׁהַכֵּלִים צְרִיכִין טְבִילָה דַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁכָּשֵׁר לִטְבִילַת נָשִׁים, לָכֵן צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַטְבִּילָן בַּנְהָרוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵן גְּדוֹלִים מִגְּשָׁמִים וְהַפְשָׁרַת שְׁלָגִים, וְזֶה שָׁכִיחַ מְאֹד קוֹדֶם פֶּסַח שֶׁהַנְּהָרוֹת גְּדוֹלִים וּמַטְבִּילִין שָׁם כֵּלִים, וְאֵינוֹ נָכוֹן, עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קס"ב (סִימָן ק"כ ר"א).

  3. סעיף ג׳

    כְּלֵי עֵץ אֵינָן צְרִיכִין טְבִילָה. וְאִם יֵשׁ עֲלֵיהֶם חֲשּׁוּקֵי בַּרְזֶל, צְרִיכִין טְבִילָה בְּלֹא בְּרָכָה. כְּלֵי חֶרֶס גַּם כֵּן אֵינָן צְרִיכִין טְבִילָה. וְאִם מְצֻפִּין מִבִּפְנִים בַּאֲבֶר (שֶׁקּוֹרִין גְּלֶעזִירְט) צְרִיכִין טְבִילָה בְּלֹא בְּרָכָה. וְכֵן כְּלֵי חַרְסִינָה (פּוֹרְצְלֵיין) (ק"כ).

  4. סעיף ד׳

    אִם הוּא כְּלִי יָשָׁן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֹפֶן שֶׁצָּרִיךְ הֶכְשֵׁר בְּהַגְעָלָה אוֹ לִבּוּן, צְרִיכִין לְהַכְשִׁירוֹ מִקֹּדֶם וְאַחַר כָּךְ לְהַטְבִּילוֹ (קכ"א)

  5. סעיף ה׳

    אִם שׁוֹאֵל אוֹ שׂוֹכֵר כְּלִי מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֵינוֹ צְרִיךְ טְבִילָה. וְאִם שׁוֹאֵל אוֹ שׂוֹכֵר כֵּלִים מֵחֶנְוָנִי יִשְֹרָאֵל צְרִיכִין טְבִילָה בְּלֹא בְּרָכָה, וְהַחֶנְוָנִי יוֹדִיעַ זֹאת לְמִי שֶׁיִּקְנֵם אַחַר כָּךְ שֶׁלֹּא יַטְבִּילֵם שֵׁנִית בִּבְרָכָה (טורי זהב).

  6. סעיף ו׳

    יִשְֹרָאֵל הַמַּחְזִיק בֵּית יְצִיקָה (שֶׁקּוֹרִין הוּטֶע), וְהַפּוֹעֲלִים הֵם אֵינָם יְהוּדִים, הַכֵּלִים שֶׁנַּעֲשִׂים שָׁמָּה, צְרִיכִין טְבִילָה בְּלֹא בְּרָכָה.

  7. סעיף ז׳

    יִשְֹרָאֵל שֶׁנָּתַן כֶּסֶף אוֹ שְׁאָר מִינֵי מַתֶּכֶת לְאֻמָּן עוֹבֵד כּוֹכְבִים שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ כְּלִי, אוֹ שֶׁיְתַקֵּן לוֹ כְּלִי שֶׁהָיָה נָקוּב וְלֹא הָיָה מַחְזִיק רְבִיעִית, צָרִיךְ גַּם כֵּן טְבִילָה בְּלֹא בְּרָכָה.

  8. סעיף ח׳

    אֵינוֹ צָרִיךְ טְבִילָה אֶלָּא כְּלִי שֶׁמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְמַאֲכָל שֶׁהוּא רָאוּי לְאָכְלוֹ מִיָּד, בְּלִי שׁוּם תִּקּוּן אַחֵר, אֲבָל הַבַּרְזִלִּים שֶׁמְתַקְּנִין בָּהֶם אֶת הַמַּצּוֹת, וְשֶׁחוֹתְכִין בָּהֶם אֶת הָעִסָּה, וְהַמַּחַט שֶׁתּוֹפְרִין בָּהּ מֻלְיְתָא (צואר עוף ממולא), וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אֵינָן צְרִיכִין טְבִילָה, אֲבָל סַכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה, וְסַכִּין שֶׁמַּפְשִׁיטִין בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסַכִּין זֶה לְמַאֲכָל שֶׁנִּגְמַר, וְכֵן טַסִּים (בְּלֶעכִין) שֶׁמַּנִּיחִים עֲלֵיהֶם מַצּוֹת, צְרִיכִין טְבִילָה בְּלֹא בְּרָכָה. וּדְרַיְפוּס (שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם) שֶׁמַּעֲמִידִין עָלָיו אֵת הַקְּדֵרָה, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַמַּאֲכָל בְּעַצְמוֹ נוֹגֵעַ בּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ טְבִילָה. אֲבָל שַׁפּוּד שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁצּוֹלִין עָלָיו בָּשָׂר, צָרִיךְ טְבִילָה בִּבְרָכָה. יֵשׁ אוֹמְרִים, דִּכְלֵּי זְכוּכִית גְּדוֹליִם (כְּגוֹן בַּקְבּוּקִים), שֶׁאֵין שׁוֹתִין מִתּוֹכָן, רַק שֶׁמַּחְזִיקִין בָּהֶן אֶת הַמַּשְׁקָאוֹת לְעָרוֹת מֵהֶן לְתוֹךְ הַכּוֹסוֹת, לֹא חֲשִׁיבֵי כְּלֵי סְעוּדָּה וְאֵינָן צְרִיכִין טְבִילָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דִּצְרִיכִין טְבִילָה (יד אפרים), וְיֵשׁ לְהַטְבִּילָן בְּלֹא בְּרָכָה.

  9. סעיף ט׳

    רֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין צְרִיכִין טְבִילָה מִשּׁוּם הַמַּתֶּכֶת. אֲבָל הַתַּחְתּוֹן שֶׁמְקַבֵּל אֶת הַתַּבְלִין, כֵּיוָן שֶׁהוּא שֶׁל עֵץ, אֵין צָרִיךְ טְבִילָה (ק"כ). וְרֵחַיִם שֶׁל קָפֶה (קאווע) יֵשׁ לִטְבֹּל בְּלֹא בְּרָכָה (עַיֵּן פתחי תשובה)

  10. סעיף י׳

    צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ קֹדֶם הַטְּבִילָה שֶׁיְהֵא הַכְּלִי נָקִי, וְלֹא יְהֵא עָלָיו שׁוּם לִכְלוּךְ אוֹ חֲלוּדָה (אַךְ רשֶׁם חֲלוּדָה אוֹ שַׁחְרוּרִית בְּעָלְמָא, שֶׁדַּרְכּוֹ בְּכָךְ וְאֵין מַקְפִּידִין עָלָיו, אֵינוֹ מַזִּיק) וּצְרִיכִין לִהַטבִּיל כָּל הַכְּלִי בְּבַת אַחַת, שֶׁיְהֵא כֻּלּוֹ בַּמַיִם. וּכְלִי שֶׁיֵשׁ לוֹ יָד, צָרִיךְ לִהְיוֹת עִם הַיָּד בְּבַת אַחַת כֻּלּוֹ בַּמָּיִם. וְהָאָדָם הַמַּטּבִּיל וְאוֹחֵז הַכְּלִי בְּיָדוֹ, צָרִיךְ לִהַטְבִּיל מִתּחִלָּה יָדוֹ בְּמָּקוֹם שֶׁהוּא מַטְבִּיל. וְלֹא יֶאֶחוֹז אֶת הַכְּלִי בְּכֹחַ אֶלָּא בְּדִבּוּק בֵּינוֹנִי. וְאִם מַטְבִּילִין עַל יְדֵי שֶׁקּושְׁרִין אֶת הַכְּלִי בְּחֶבֶל כְּגוֹן שֶׁמַּטְבִּילִין בַּבְּאֵר, צְרִיכִין לְהַשְׁגִיחַ שֶׁיִּהְיֶה הַקֶּשֶׁר רָפוּי שֶׁיּוּכְלוּ הַמַּיִם לָבֹא בְּכָל מְקוֹם הַכֶּלִי.

  11. סעיף י״א

    אִם מַטְבִּיל כֵּלִים שֶׁפִּיהֶם צַר, צָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיִּהְיוּ בַּמַּיִם עַד שֶׁיִּתְמַלְּאוּ מַיִם, כִּי צְרִיכִין שֶׁיָּבֹאוּ הַמַּיִם עַל הַכְּלִי מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ (ק"כ ר"ב).

  12. סעיף י״ב

    קָטָן וּקְטַנָּה (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן ס"ז סָעִיף ט) אֵינָן נֶאֱמָנִין עַל טְבִילַת כֵּלִים (ק"כ).

  13. סעיף י״ג

    אָסוּר לְהַטְבִּיל כְּלִי בַּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְאִם שָׁכַח לְהַטְבִּילוֹ מִקֹּדֶם, יִתְּנֵהוּ לְנָכְרִי בְּמַתָּנָה וְיַחֲזֹר וְיִשְׁאֲלֶנּוּ מִמֶּנּוּ (עַיֵּן טורי זהב סָעִיף קטן י"ח) וְאִם הוּא כְּלִי שֶׁרָאוּי לְהָבִיא בּוֹ מַיִם בְּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל, יִשְׁאַב בּוֹ מַיִם וְיָבִיא לְבֵיתוֹ, דְּלֹא מִחְזֵי כְּמַטְבִּיל, וְלֹא יְבָרֵךְ עָלָיו. (אוֹרַח חַיִּים סִימָן שכ"ג יו"ד סִימָן ק"כ).

להרחבה באתר – בלשון של ימינו

שאלות נפוצות

מה כתוב בקיצור שולחן ערוך סימן ל״ז?

סימן ל״ז בקיצור שולחן ערוך: הלכות טבילת כלים. יש בו 13 סעיפים, והוא פותח במילים ״הלוקח כלים השיכים לסעודה מעובד כוכבים אפלו הם״. הסימן מובא כאן במלואו, בניקוד.

האם אפשר לנהוג למעשה לפי מה שכתוב בקיצור שולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). הקיצור נכתב לפי מנהגי אשכנז בדורו של המחבר, ובכמה עניינים נוהגים היום אחרת, ובפרט בני עדות המזרח, הנוהגים כפסקי מרן השולחן ערוך.

עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי

מקור הנוסח

  • קיצור שולחן ערוך: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Shulchan Arukh – Torat Emet 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)