קיצור שולחן ערוך · סימן קי״א
הלכות בדיקת ובטול חמץ
קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן קי״א · 17 סעיפים בניקוד
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי עֶרֶב פֶּסַח בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ. וְחַיָּבִין לִבְדּוֹק מִיָּד בִּתְחִלַּת הַלָּיְלָה. וְאָסוּר לְהַתְחִיל לֶאֱכֹל אוֹ לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה חֲצִי שָׁעָה קֹדֶם הַלָּיְלָה.
סעיף ב׳
אֵין בּוֹדְקִין אֶלָּא בְּנֵר שֶׁל שַׁעֲוָה יְחִידִי, וְלֹא קְלוּעַ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כַּאֲבוּקָה. וּבִשְׁעַת הַדְּחַק שֶׁאֵין לוֹ נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה, יִבְדֹּק בְּנֵר שֶׁל חֵלֶב.
סעיף ג׳
בּוֹדֵק כָּל הַחֲדָרִים שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא הִכְנִּיסוּ בָּהֶם חָמֵץ, אֲפִלּוּ הַמַּרְתְּפִים וְהָעֲלִיּוֹת וְהַחֲנֻיּוֹת וּבֵית הָעֵצִים. כֹּל שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא הִכְנִיסוּ שָׁם חָמֵץ, צְרִיכִין לְבָדְקן. וְכֵן צְרִיכִין לִבְדּוֹק כָּל הַכֵּלִים שֶׁמַּחְזִיקִים בָּהֶם חָמֵץ. וְקֹדֶם הַבְּדִיקָה יְכַבְּדוּ הֵיטֵב כָּל הַמְּקוֹמוֹת וִינַקּוּ אוֹתָם מִכָּל חָמֵץ, לְמַעַן יְהֵא נָקֵל לוֹ אַחַר כָּךְ לְבָדְקָם.
סעיף ד׳
רֶפֶת שֶׁל בָּקָר, שֶׁנּוֹתְנִים שָׁמָּה תְּבוּאָה לַבְּהֵמוֹת לֶאֱכֹל, וְכֵן לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים שֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם שָׁם תְּבוּאָה, אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה, כִּי שֶׁמָּא לֹא נִתְחַמְּצָה כְּלָל הַתְּבוּאָה. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר נִתְחַמְּצָה, שֶׁמָּא אָכְלוּ הַכֹּל וְלֹא שִׁיְרוּ כְּלוּם. אֲבָל אִם נָתְנוּ לָהֶם שָׁמָּה תְּבוּאָה חֲמוּצָה, שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא סָפֵק אֶחָד, שֶׁמָּא אָכְלוּ הַכֹּל, אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה, וּצְרִיכִין בְּדִיקָה.
סעיף ה׳
צְרִיכִין לִבְדֹּוֹק בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת בַּחוֹרִין וּבִסְּדָקִין, כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. וְגַם הַכִּיסִים שֶׁבִּבְגָדִים שֶׁלּוֹ וְשֶׁל תִּינוֹקוֹת, שֶׁלִּפְעָמִים נוֹתְנִים בָּהֶן חָמֵץ, צְרִיכִין בְּדִיקָה. וִינַעֲרֵם הֵיטֵב לְמַחַר בִּשְׁעַת הַבִּעוּר (תל"ג).
סעיף ו׳
הַחֲדָרִים שֶׁמּוֹכְרִים לְאֵינוֹ יְהוּדִי עִם הֶחָמֵץ, כֵּיוָן שֶׁאֵין מוֹכְרִים עַד לְמָחָר, אִם כֵּן חָל עָלָיו בַּלַּיְלָה חִיּוּב בְּדִיקָה וְחַיָּב לְבָדְקָם (חיי"א כלל קיט מקור חַיִּים סוֹף סוֹף סִימָן תלו).
סעיף ז׳
קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל לִבְדֹּק, יְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל בִּעוּר חָמֵץ. וְאַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה עֲדַיִן אֵינוֹ מְבַעֲרוֹ, מִכָּל מָקוֹם מְבָרֵךְ עַל בִּעוּר, לְפִי שֶׁמִּיָּד לְאַחַר הַבְּדִיקָה יְבַטֵּל אֶת הֶחָמֵץ שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לוֹ, וְהוּא הַבִּעוּר לְחָמֵץ שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לוֹ. וְלֹא יַפְסִיק בֵּין הַבְּרָכָה לִתְחִלַּת הַבְּדִיקָה. וְטוֹב שֶׁלֹּא יַפְסִיק עַד גְּמָר כָּל הַבְּדִיקָה, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁהוּא מֵעִנְיַן הַבְּדִיקָה. וְיָכוֹל לִבְדֹּוֹק כַּמָּה בָתִים בִּבְרָכָה אֶחָת.
סעיף ח׳
יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁקֹּדֶם הַבְּדִיקָה מַנִּיחִין פְּתִיתֵי לֶחֶם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁיִּמְצְאֵם הַבּוֹדֵק, כִּי חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא כְּלוּם וּתְהֵא בְּרָכָה לְבַטָּלָה. וּפְשִׁיטָא כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ בּוֹדֵק כָּרָאוּי, אֶלָּא שֶׁהוּא מְקַבֵּץ אֵלּוּ הַפְּתִיתִים, לֹא קִיֵּם מִצְוַת בְּדִיקָה, וּבֵרַךְ בְּרָכָה לְבַטָּלָה (תל"ב).
סעיף ט׳
הֶחָמֵץ שֶׁהוּא מְשַׁיֵּר לַאֲכִילָה אוֹ לִמְכִירָה, יַנִּיחַ קֹדֶם הַבְּדִיקָה בְּמָקוֹם הַמְשֻׁמָּר הֵיטֵב. וְכֵן הֶחָמֵץ שֶׁהוּא מוֹצֵא בִּבְדִיקָתוֹ, וְצָרִיךְ לְשָׂרְפוֹ לְמָחָר, יַנִּיחַ בְּמָקוֹם מְשֻׁמָּר וּמְקֻשָּׁר, שֶׁלֹּא יֹאבַד מִמֶּנּוּ, וְיַנִּיחֶנּוּ בְּמָקוֹם שֶׁיִּרְאֵהוּ לְמָחָר וְלֹא יִשְׁכַּח לְשָׂרְפוֹ.
סעיף י׳
אַחַר הַבְּדִיקָה מִיָּד יְבַטְּלֶנּוּ, וְעִקַּר הַבִּטּוּל הוּא בַּלֵּב, שֶׁיִּגְמֹר בְּלִבּוֹ שֶׁכָּל חָמֵץ שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אֵינוֹ, וְאֵינוֹ חָשׁוּב כְּלוּם, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ עָפָר, וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ כְּלָל. וְתִקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיּוֹצִיא דְּבָרִים אֵלּוּ גַּם בְּפִיו, וְיֹאמַר: כָּל חֲמִירָא וְכוּ'. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ פֵּרוּשׁוֹ, יֹאמַר בְּלָּשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין (אַללֶער זוֹיעֶרְטֵייג, אוּנְד אַללֶעס גֶעזֵייעֶרְטֶע ווֶעלְכֶעס זִיךְ אִין מַיינֶעם רְשׁוּת בֶּעפִינְדֶעט, דַאס אִיךְ נִיכְט גֶעזֶעהְן אוּנְד נִיכְט ווֶעגגֶעשַׁאפְט הָאבֶּע, זָאל פֶערְנִיכְטֶעט אוּנְד דעֶם שְׁטוֹיבֶּע דֶער עֶרְדֶע גְלַייךְ גֶעהַאלְטֶען זַיין) (תל"ד).
סעיף י״א
אַף עַל פִּי שֶׁבִּטֵּל אֶת הֶחָמֵץ בַּלַּיְלָה לְאַחַר הַבְּדִיקָה, מִכָּל מָקוֹם גַּם בַּיּוֹם לְאַחַר שֶׁשָּׂרַף אוֹתוֹ יַחֲזוֹר וִיבַטְּלֶנּוּ, וְיִכְלוֹל כָּל הֶחָמֵץ וְיֹאמַר: כָּל חֲמִירָא וְכוּ'. אוֹ בְּלָּשׁוֹן שֶׁהוּא מֵבִין [כָּל שְֹאוֹר וְכָל חָמֵץ שֶׁבִּרְשׁוּתִי שֶׁרְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא רְאִיתִיו, שֶבִּעַרְתִּיו וְשֶׁלֹּא בִּעַרְתִּיו, יְהֵא בָטֵל וְהֶפְקֵר וְחָשוּב כַּעֲפַר הָאֲדָמָה) (אַללֶער זוֹיעֶרְטֵייג אוּנְד אַללֶעס גֶעזֵייעֶרְטֶע, ווֶעלְכֶעס זִיךְ אִין מַיינֶעם רְשׁוּת בֶּעפִינְדֶעט. דַאס אִיךְ גֶעזֶעהְן אָדֶער נִיכְט גֶעזֶעהְן. דַאס אִיךְ ווֶעגגֶעשַׁאפְט אָדֶער נִיכְט ווֶעגגֶעשַׁאפְט הָאבֶּע, זָאל פֶערְנִיכְטֶעט אוּנְד דעֶם שְׁטוֹיבֶּע דֶער עֶרְדֶע גְלַייךְ גֶעהַאלְטֶען זַיין).
סעיף י״ב
חֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ בְּדִיקַת חָמֵץ, וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹצָר, פֵּרוּשׁ שֶׁרוֹצֶה לֶאֱצוֹר בְּתוֹכוֹ פֵּרוֹת אוֹ עֵצִים אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה לֹא יוּכַל לְבָדְּקוֹ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, צָרִיךְ לִבְדּוֹק תְּחִלָּה אֶת הֶחָמֵץ שָׁם בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ עוֹד זְמַן רַב עַד הַפֶּסַח, וַאֲפִלּוּ מִיָּד לְאַחַר פֶּסַח שֶׁעָבַר. וּבְדִעֲבַד אִם לֹא בְּדָקוֹ קֹדֶם שֶׁעֲשָׂאוֹ אוֹצָר, אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן בְּדִיקַת חָמֵץ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִטְרוֹחַ עַתָּה לְפַנּוֹתוֹ וּלְבָדְקוֹ. אֲבָל אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ בְּתוֹךְ יְמֵי פֶּסַח, צָרִיךְ לְפַנּוֹתוֹ עַתָּה וּלְבָדְקוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ טֹרַח רַב וְחֶסְרוֹן כִּיס.
סעיף י״ג
וְאִם עוֹשֶׂה אֶת הָאוֹצָר עַל דַּעַת שֶׁלֹּא לְפַנּוֹתוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, אֲזַי יֵשׁ חִלּוּק בַּזְּמָן. אִם הוּא קֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָדְקוֹ (אֶלָּא שֶׁאִם יֵשׁ שָׁם חָמֵץ יָדוּעַ, יְבַעֲרֶנּוּ תְּחִלָּה) וְיוֹעִיל לוֹ הַבִּטּוּל, שֶׁיְבַטֵּל כָּל חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ. אֲבָל אִם הוּא תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח, חַל עָלָיו חִיּוּב בְּדִיקָה, (כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח קֹדֶם לַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם) וְצָרִיךְ לְבָדְקוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אִם שָׁכַח וְלֹא בְדָקוֹ, צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הָאוֹצָר וּלְבָדְקוֹ בַלַּיְלָה תֵּכֶף לְאַחַר שֶׁנִּזְכָּר.
סעיף י״ד
וְאִם עוֹשֶֹה אוֹצָר בַּבּוֹר מֵחִטִּים שֶׁאֵינָן מְחֻמָּצוֹת, וְאַחַר כָּךְ מֵחֲמַת לַחוּת הַבּוֹר נִתְחַמְּצוּ הַחִטִּים שֶׁבְּקַרְקָעִית הַבּוֹר וְשֶׁבְּקִירוֹתָיו, אַף עַל פִי שֶׁאֲצָרָן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵין צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הַבּוֹר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר וּלְבָדְקוֹ, אֶלָּא דַּי לוֹ בַּבִּטּוּל, כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָצַר, אָצַר בְּהֶתֵּר. וְאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם חִטִּים מְחֻמָּצוֹת, יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה חִלוּקֵי דִּינִים, וְיַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם (תל"ו).
סעיף ט״ו
לֹא יַשְׁלִיךְ גַּרְעִינֵי תְּבוּאָה לַתַּרְנְגוֹלִים בִּמְקוֹם לַח תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח מִלְבַעֲרָם.
סעיף ט״ז
הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, קֹדֶם לֶכְתּוֹ יְמַנֶּה שְּׁלִיחַ שֶׁיִּבְדֹּק וִיבַטֵּל חֲמֵצוֹ, וְיֹאמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהוּא מְמַנֶּה אוֹתוֹ לְשְּׁלִיחַ עַל הַבְּדִיקָה וְגַם עַל הַבִּטּוּל. וְהַשְּׁלִיחַ יֹאמַר בַּבִּטּוּל: חֲמֵצוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וְכוּ'. וּמִכָּל מָקוֹם גַם הוּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, בְּעֶרֶב פֶּסַח בַּבֹּקֶר יְבַטֵּל חֲמֵצוֹ שֶבִּרְשוּתוֹ (תל"ב תל"ד תל"ו).
סעיף י״ז
מָצָא חָמֵץ בְּבֵיתוֹ בְּחֹל הַמּוֹעֵד יוֹצִיאוֹ וְיִשְׂרְפֶנּוֹ. וְאִם יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת, יְבָרֵךְ מִתְּחִלָּה עַל בִּעוּר חָמֵץ. אֲבָל עַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת לֹא יְבָרֵךְ. וְאִם מְצָאוֹ בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּשַׁבָּת חֹל הַמּוֹעֵד, וְכֵן בַּשַׁבָּת שֶׁחָל בְּעֶרֶב פֶּסַח דְּאָסוּר לְטַלְטְלוֹ מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מֻקְצֶה, יִכְפֶּה עָלָיו כְּלִי עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב אוֹ מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאָז יִשְׂרְפֶנּוּ. וְאִם מְצָאוֹ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁאָז בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב כְּבָר עָבַר הַפֶּסַח, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו, אֶלָּא שׂוֹרְפוֹ בְּלֹא בְּרָכָה, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת (תל"ה תמ"ו).
להרחבה באתר – בלשון של ימינו
שאלות נפוצות
מה כתוב בקיצור שולחן ערוך סימן קי״א?
סימן קי״א בקיצור שולחן ערוך: הלכות בדיקת ובטול חמץ. יש בו 17 סעיפים, והוא פותח במילים ״בלילה שלפני ערב פסח בודקין את החמץ וחיבין״. הסימן מובא כאן במלואו, בניקוד.
האם אפשר לנהוג למעשה לפי מה שכתוב בקיצור שולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). הקיצור נכתב לפי מנהגי אשכנז בדורו של המחבר, ובכמה עניינים נוהגים היום אחרת, ובפרט בני עדות המזרח, הנוהגים כפסקי מרן השולחן ערוך.
עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי
מקור הנוסח
- קיצור שולחן ערוך: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Shulchan Arukh – Torat Emet 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)