הפטרת פרשת קורח

(יד)וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה

מצודת דוד:ונחדש שם המלוכה. על כי בראשונה לא קבלוהו כולם ברצון:

(טו)וַיֵּלְכוּ כָל־הָעָם הַגִּלְגָּל וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת־שָׁאוּל לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל וַיִּזְבְּחוּ־שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לִפְנֵי יְהוָה וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל־אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד־מְאֹד

מצודת דוד:וימליכו שם. המליכוהו שנית, בהסכמת כולם וברצון טוב: לפני ה׳. כי השכינה שורה במקום שרוב צבור נאספים:

(א)וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם לְכֹל אֲשֶׁר־אֲמַרְתֶּם לִי וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ

מצודת דוד:הנה שמעתי וכו׳. רצה לומר: עד לא המלכתי מלך, לא יכולתי להוכיח אתכם, כי פן תחשבו שתכלית דברי המה למנוע המלכת מלך, ולזה שמעתי בתחלה לקולכם והמלכתי מלך:

(ב)וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם מִנְּעֻרַי עַד־הַיּוֹם הַזֶּה

מצודת דוד:ועתה. אבל עתה הואיל והמלך מתהלך לפניכם והוחזק במלוכה, ואם כן מי הוא אשר יערב לבו להעבירו ממלכותו וגם אני זקנתי וכחי תש להחזיק עוד בממשלה, ובני הלא המה אתכם נכונים לעבודת המלך וחפצים בו כמותכם, ואם כן שוב אין מקום לומר שרוח אחרת אתי, ולזה אדבר עתה דברי: ואני התהלכתי. רצה לומר: ועוד הלא הייתי מתהלך לפניכם מעיר לעיר לשפוט אתכם, ולא יום ולא יומים, כי אם מנעורי עד היום הזה, ואם כן כולכם מכירים ויודעים אותי, אשר לא כן אנכי הולך בתחבולות וערמומית:

(ג)הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת־שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת־מִי עָשַׁקְתִּי אֶת־מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד־מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם

מצודת דוד:הנני. רצה לומר: בעוד שאני פה, ענו בי נגד ה׳ ונגד המלך הנמשח מה׳: לקחתי כופר. פדיון על פשעו: ואעלים עיני בו. ובעבור הכופר העלמתי עיני מבלי לענשו עונש הראוי: ואשיב לכם. רצה לומר: וכאשר תענו בי דבר מה בעודי פה, הנה אשיב לכם על דבריכם:

(ד)וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ וְלֹא־לָקַחְתָּ מִיַּד־אִישׁ מְאוּמָה

מצודת דוד:מאומה. שום דבר מה:

(ה)וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד יְהוָה בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה וַיֹּאמֶר עֵד

מצודת דוד:עד ה׳. ה׳ יהיה לעד, וגם משיחו יהיה לעד, אשר לא מצאתם בידי שום דבר שאינו הגון: ויאמר עד. רצה לומר: כל אחד אמר: כן הדבר, ה׳ יהיה עד, וכן משיחו יהיה עד. או שאול לבד אמר: אני אהיה עד:

(ו)וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

מצודת דוד:ויאמר שמואל. אחר שאמרו שלא מצאו בידו מאומה, חזר לדבר דבריו להוכיחם: ה׳ אשר עשה. רצה לומר הלא כולכם ידעתם מעשה ה׳ אשר עשה עם משה ועם אהרן, רצה לומר: הנפלאות שעשה על ידם ועמהם: ואשר העלה. וכו׳ על ידי הנפלאות ההם העלה ממצרים:

(ז)וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֵת כָּל־צִדְקוֹת יְהוָה אֲשֶׁר־עָשָׂה אִתְּכֶם וְאֶת־אֲבוֹתֵיכֶם

מצודת דוד:ועתה. רצה לומר: הואיל וידעתם, עמדו ואתוכח עמכם על כל צדקות ה׳ וכו׳, רצה לומר: נצחון הויכוח יהיה עם הצדקות:

(ח)כַּאֲשֶׁר־בָּא יַעֲקֹב מִצְרָיִם וַיִּזְעֲקוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶל־יְהוָה וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן וַיּוֹצִיאוּ אֶת־אֲבֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַיֹּשִׁבוּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה

מצודת דוד:כאשר בא. רצה לומר: וזה הויכוח שעם הצדקות, שהנה כאשר בא יעקב למצרים, היה סוף הדבר שזעקו אבותיכם אל ה׳ מקושי השעבוד, ושלח את משה וכו׳, ולא היה להם אז מלך ללחום מלחמתם:

(ט)וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא שַׂר־צְבָא חָצוֹר וּבְיַד־פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֲמוּ בָּם

מצודת דוד:וישכחו. ובבואם לארץ שכחו את ה׳, ומסרם ביד הגוים: וילחמו בם. רצה לומר: כי מתחלה לחמו בישראל, ולאחר זמן מסרם ה׳ בידם:

(י)וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהוָה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת־יְהוָה וַנַּעֲבֹד אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרוֹת וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ

מצודת דוד:ויזעקו. התפללו לה׳, אבל לא שאלו להם מלך ללחום מלחמתם:

(יא)וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת־יְרֻבַּעַל וְאֶת־בְּדָן וְאֶת־יִפְתָּח וְאֶת־שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח

מצודת דוד:וישלח ה׳ את ירובעל וכו׳. עם כי לא היו מולכים בישראל, הציל ה׳ אתכם על ידיהם, מיד אויביכם היושבים מסביב:

(יב)וַתִּרְאוּ כִּי־נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי־עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לִי לֹא כִּי־מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ וַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם

מצודת דוד:ותראו. רצה לומר: אבל אתם כאשר ראיתם שבא עליכם מלחמה, אמרתם לי לא נהיה כאבותינו אשר היה השופט יוצא לפניהם במלחמה, כי אם מלך ימלוך עלינו והוא ילחום מלחמתנו: וה׳ וכו׳. אבל ה׳ הוא מלככם, והוא הלוחם מלחמותיכם עם השופט אשר יהיה, ואם כן הסכלתם עשו בשאלת המלך כי הלא אמרתם שלא מצאתם בידי מאומה, והלא ראיתם שאין מעצור לה׳ להושיע ביד השופט, ומבלי מלך:

(יג)וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם וְהִנֵּה נָתַן יְהוָה עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ

מצודת דוד:ועתה הנה המלך. אבל עתה מה שעבר אין, כי הלא המלך הנה הוא מולך ועומד: אשר בחרתם. רצה לומר: הלא זהו המלך אשר בעבור התשועה שעשה בחרתם בו, אחר אשר שאלתם על המלך והקב״ה הסכים על ידכם והמליכו, חזרתם ובחרתם בו מעצמיכם, ואם כן אחר כל זאת שוב אין להשיב, ומלוך ימלוך:

(יד)אִם־תִּירְאוּ אֶת־יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ וְלֹא תַמְרוּ אֶת־פִּי יְהוָה וִהְיִתֶם גַּם־אַתֶּם וְגַם־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם אַחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם

מצודת דוד:אם תיראו. רצה לומר: אך אם תיראו את ה׳ וכו׳, אז כולכם תהיו אחר ה׳, כי הוא ילך לפניכם למלחמה, ואתם תלכו אחריו:

(טו)וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה וּמְרִיתֶם אֶת־פִּי יְהוָה וְהָיְתָה יַד־יְהוָה בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם

מצודת דוד:יד ה׳. מכת יד ה׳: ובאבותיכם. ובמלכיכם, כי כל שר ומושל נקרא בלשון אב, וכן (בראשית מה ח) וישימני לאב לפרעה:

(טז)גַּם־עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת־הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר יְהוָה עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם

מצודת דוד:גם עתה. רצה לומר: ואם תשיבו לומר, אם שאלת המלך רעה היתה בעיני ה׳, למה הסכים על ידינו, על זה אשיב לכם, גם עתה אחר שהסכים, התיצבו וראו וכו׳, ומזה תשכילו לדעת דרכי ה׳, אשר ימלא שאלת השואל אף אם היא רעה בעיני ה׳, וגם אם לשואלה לא לטובה יחשב:

(יז)הֲלוֹא קְצִיר־חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל־יְהוָה וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי־רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי יְהוָה לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ

מצודת דוד:הלא קציר חטים היום. ואם כן עתה המטר לקללה תחשב, ואף רעה היא בעיני ה׳, להביא הקללה בעולם על לא דבר: אקרא וכו׳. ועם כל זאת כאשר אקרא אל ה׳ על המטר, ישמע קולי ויתן קולות רעמים ומטר, כי כן ימלא שאלת המבקש, הטובה היא אם רעה: ודעו. ובזה דעו שרבה רעתכם וכאשר אמרתי, ואף שהסכים המקום עמכם, כי כן מעשה ה׳, אבל האמת הוא שעשיתם הרע לעצמכם, וגם רעה בעיני ה׳:

(יח)וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל־יְהוָה וַיִּתֵּן יְהוָה קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּירָא כָל־הָעָם מְאֹד אֶת־יְהוָה וְאֶת־שְׁמוּאֵל

מצודת דוד:ויקרא שמואל. על המטר כאשר אמר: את ה׳. בעבור חטא שאלת המלך: ואת שמואל. על שהמליכו מלך בחייו, וכאלו מאסו בו:

(יט)וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעָם אֶל־שְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל בְּעַד־עֲבָדֶיךָ אֶל־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְאַל־נָמוּת כִּי־יָסַפְנוּ עַל־כָּל־חַטֹּאתֵינוּ רָעָה לִשְׁאֹל לָנוּ מֶלֶךְ

מצודת דוד:על כל חטאתינו. על החטאים אשר עשינו מאז, הוספנו עוד לעשות הרע בשאלת המלך:

(כ)וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת אַךְ אַל־תָּסוּרוּ מֵאַחֲרֵי יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֶת־יְהוָה בְּכָל־לְבַבְכֶם

מצודת דוד:אתם עשיתם. רצה לומר: הלא אתם כבר עשיתם ואין להשיב, אך אל תסורו מה׳, ויכופר העון:

(כא)וְלֹא תָּסוּרוּ כִּי אַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא־יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי־תֹהוּ הֵמָּה

מצודת דוד:ולא תסורו וכו׳. לא תסורו מה׳ ללכת אחרי עבודה זרה, כי ההליכה ההיא היא ההליכה אחרי התוהו וכו׳ שאין בהם ממש:

(כב)כִּי לֹא־יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת־עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם

מצודת דוד:כי לא יטוש ה׳. נתן טעם למה לא ייראו ממה שעשו, ואמר: כי לא יטוש ה׳ את עמו בעבור שמו הגדול שלא יחולל: כי הואיל. רצה לומר: כבר נשמע אשר רצה בכם להיות לו לעם סגולה, ואם יטוש אתכם אף כשתטיבו דרככם מהיום ומהלאה, יאמרו אז מבלי יכולת עזבם: