רבי יהודה הלוי

תולדות חייו

רבי יהודה הלוי נולד בספרד בסביבות שנת 1075 – לפי רוב הדעות בטודלה. בצעירותו הגיע לאנדלוסיה, ושם התקרב אל חוגי המשוררים והחכמים, ובהם רבי משה אבן עזרא. הוא למד תורה, כנראה בישיבת הרי״ף בלוסנה, והתפרנס מרפואה.

רבי יהודה הלוי היה מגדולי המשוררים העבריים בכל הדורות. הוא כתב שירי חול, שירי ידידות ופיוטים רבים, ורבים מפיוטיו נכללו במחזורים ובסידורים, כמו הזמר ״יום שבתון אין לשכוח״ החתום בשמו. בולטים במיוחד ״שירי ציון״ שלו, המבטאים געגועים עזים לארץ ישראל: ״ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב״ ו״ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך״, שנכנס לקינות של תשעה באב.

חיבורו הגדול בהגות הוא ״ספר הכוזרי״, שנכתב בערבית ותורגם לעברית בידי רבי יהודה אבן תיבון. הספר בנוי כשיחה בין מלך הכוזרים, שמחפש את הדרך האמיתית, לבין חכם יהודי. בניגוד לגישה הפילוסופית הרווחת בדורו, ריה״ל מבסס את האמונה על הניסיון ההיסטורי של עם ישראל – מעמד הר סיני שראו שש מאות אלף איש – ומדגיש את סגולתם של עם ישראל, הלשון העברית וארץ ישראל.

בשנות בגרותו נדד רבי יהודה הלוי בין ערי ספרד – גרנדה, קורדובה וטולדו הנוצרית, שבה עסק ברפואה – ולבסוף השתקע בקורדובה. ממכתבים שנמצאו בגניזת קהיר ידוע על קשריו עם סוחרים וחכמים במצרים, ועל שהותו באלכסנדריה ובקהיר בדרכו לארץ ישראל, שם התקבל בכבוד ונשאל להישאר, אך התעקש להמשיך במסעו. החלטתו לעלות לארץ ישראל, בגיל מבוגר ובתנאי דרך קשים, נחשבה בעיני בני דורו לצעד יוצא דופן. בשיריו הוא משיב לחבריו שניסו להניא אותו מן המסע, ומסביר שאין לו מנוחה בגלות. רוב הידיעות על תחנות חייו מבוססות על שיריו ועל מכתבים שנשתמרו, ולכן פרטים רבים בביוגרפיה שלו, כמו מועדי מעבריו בין הערים, אינם ידועים בוודאות, וכך גם שנת לידתו המדויקת.

בשנת 1140 יצא לדרכו לארץ ישראל. הוא הגיע לאלכסנדריה ושהה במצרים זמן מה, ובקיץ 1141 הפליג לארץ. מה עלה בגורלו אחר כך אינו ידוע בוודאות, ונראה שנפטר באותה שנה. האגדה המפורסמת על מותו בשערי ירושלים אינה מבוססת על מקור מתקופתו.

תורתו ושיטתו

ב״כוזרי״ מבחין רבי יהודה הלוי בין ״אלוקי אברהם״, שמתגלה לאדם ונודע מתוך הניסיון וההיסטוריה, לבין ״אלוקי אריסטו״, שנודע מתוך הקש פילוסופי בלבד (כוזרי ד, טז). לדבריו, עם ישראל נושא ״עניין אלוקי״ מיוחד, שמתגלה במלואו בארץ ישראל ובמצוות התלויות בה.

גישה זו מסבירה גם את מקומם של השירה ושל הגעגועים לציון בתורתו: האמונה איננה רק הכרה שכלית אלא קשר חי, שמתבטא בתפילה, בשבת ובארץ.

ללימוד באתר: אמונה · נוסח התפילה

השפעתו על הדורות

ספר הכוזרי נלמד בכל הדורות – אצל המהר״ל, בחסידות ובתורת הרב קוק – והוא מן הספרים היסודיים בהשקפה היהודית. שיריו נאמרים בבתי הכנסת בשבתות ובתשעה באב, ושירי ציון שלו נעשו לסמל של הכמיהה לארץ ישראל.

ספריו ותורתו

• ספר הכוזרי – ״ספר הטענה והראיה בדת המבוזה״ – שיחה בין מלך הכוזרים לחכם יהודי על יסודות האמונה.
• שירים ופיוטים – שירי ציון, פיוטים לחגים ולשבתות וזמירות שבת.

יום ההילולא

אין תאריך פטירה מוסכם ומבוסס לרבי יהודה הלוי, ולכן איננו מציינים יום הילולא.

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

שאלות נפוצות