אות בספר תורה: מה זה, ומה המקור למנהג

המקור

המצווה: ״ועתה כתבו לכם את השירה הזאת״ – כל אחד מישראל מצווה לכתוב ספר תורה. הגמרא במנחות אומרת: ״אם הגיה בו אות אחת – מעלה עליו הכתוב כאילו כתבו״. מכאן המנהג שכל מי שמשתתף בכתיבה – אפילו באות אחת – נחשב שותף במצווה.

איך זה עובד היום

קהילות ומוסדות שכותבים ספר תורה מציעים ״לקנות אות״, מילה, פסוק או פרשה – תרומה שמממנת את הכתיבה. רבים משתתפים לכבוד ילד שנולד, לבר מצווה או לעילוי נשמה, ולעיתים כל ילדי הכיתה או הקהילה משתתפים יחד.

מה לבדוק

שקיפות: מי כותב את הספר, איפה הוא ייקרא, ומה קורה עם הכסף. קבלה כחוק – ואם אפשר, לפי סעיף 46. והכי חשוב: היזהרו ממי ש״מבטיח״ סגולות – רפואה, זיווג, פרנסה – תמורת תרומה. המצווה היא המצווה, ולא קונים בכסף הבטחות. ראו גם ספר תורה לעילוי נשמה.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. תרמו רק לגוף שקוף, עם קבלה.
2. שאלו איפה הספר ייקרא.
3. היזהרו מ״הבטחות״ ומ״סגולות״ תמורת כסף.
4. שתפו ילדים – זו מצווה משפחתית יפה.

המקורות

• דברים לא, יט – ״ועתה כתבו לכם את השירה הזאת״
• בבלי מנחות ל ע״א – ״אם הגיה בו אות אחת מעלה עליו הכתוב כאילו כתבו״