מה מברכים על קישוא?

למה זו הברכה

הקישוא הוא ירק שגדל מן הקרקע, וברכתו האדמה בין מבושל ובין ממולא (על המילוי ראו בהערה).

בורא פרי האדמה נאמרת על ירקות, קטניות ופירות שגדלים על צמח שאינו מתקיים כעץ – כלומר שהגבעול שנושא את הפרי כלה ומתחדש. וכך מברכים על קישוא.

ברכת האדמה על קישוא פוטרת גם פירות וירקות אחרים שברכתם האדמה, אם היו לפניכם בשעת הברכה או שהתכוונתם לאכול אותם. ברכת האדמה פוטרת בדיעבד גם פרי עץ, אבל לכתחילה מברכים על כל פרי את ברכתו.

הברכה האחרונה

אחרי קישוא מברכים בורא נפשות רבות, אחרי אכילת כזית בתוך זמן קצר ("כדי אכילת פרס"). מי שאכל פחות מכך אינו מברך ברכה אחרונה.

כדאי לדעת

בקישוא ממולא באורז או בבשר, מברכים לפי מה שהוא העיקר בעיני האוכל, ובמקרה של ספק יש לשאול רב.

ירקות שנאכלים בתוך סעודה עם לחם נפטרים בברכת המוציא, כי הם חלק מהארוחה. הכלל בירקות הוא שמברכים לפי הדרך הרגילה לאכול אותם: ירק שנאכל בדרך כלל מבושל ונאכל חי, או להפך, עשוי לשנות את ברכתו.