מה מברכים על לבבות דקל?

למה זו הברכה

לבבות דקל הם החלק הרך שגדל בראש עץ הדקל ("קורא"), ואינם פרי. בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רד) נפסק שעל הקורא, "שקורין פלמיטו", מברכים שהכל.

כשאין למאכל ברכה מיוחדת – כי אינו גדל מן הארץ או כי השתנה לגמרי מצורתו – מברכים שהכל. זו הברכה של לבבות דקל.

ברכת שהכל על לבבות דקל פוטרת גם מאכלים ומשקאות אחרים שברכתם שהכל, אם היו לפניכם בשעת הברכה או שהתכוונתם לאכול אותם. אבל מאכל שברכתו מיוחדת (העץ, האדמה או מזונות) צריך ברכה משלו.

הברכה האחרונה

אחרי לבבות דקל מברכים בורא נפשות רבות, אחרי אכילת כזית בתוך זמן קצר ("כדי אכילת פרס"). מי שאכל פחות מכך אינו מברך ברכה אחרונה.

בתוך סעודה ובדרך כלל

ירקות שנאכלים בתוך סעודה עם לחם נפטרים בברכת המוציא, כי הם חלק מהארוחה. הכלל בירקות הוא שמברכים לפי הדרך הרגילה לאכול אותם: ירק שנאכל בדרך כלל מבושל ונאכל חי, או להפך, עשוי לשנות את ברכתו.