מה מברכים על פריקסה?

למה זו הברכה

פריקסה היא לחמניית בצק שמרים מטוגנת בשמן עמוק וממולאת בטונה, ביצה, תפוח אדמה וחריף. בצק שטוגן ולא נאפה, לפי השולחן ערוך (סימן קסח), ברכתו מזונות.

בורא מיני מזונות נאמרת על מאכלים משביעים מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון) שאין להם דין לחם, וגם על אורז. גם פריקסה בכלל זה.

ברכת מזונות על פריקסה פוטרת גם מאכלי מזונות אחרים שהיו לפניכם או שהתכוונתם אליהם. מאכל מזונות חשוב שלא חשבתם עליו בשעת הברכה – יש שכתבו שצריך לברך עליו שוב, ולכן טוב לכוון מראש. הקפה שלצד המאפה אינו טפל לו וצריך ברכת שהכל.

מחלוקת ומנהגים

הרמ"א מביא שיש חולקין ומברכים המוציא על עיסה עבה שטוגנה, ושירא שמים יאכלנה רק בתוך סעודה. גם מי שנוהג לברך מזונות – אם אוכל כמה פריקסות כשיעור סעודה, יש לשאול רב. יש לשאול רב לפי מנהגכם.

הברכה האחרונה

אחרי פריקסה מברכים "על המחיה ועל הכלכלה" – ברכה מעין שלוש, שהיא קיצור של ברכת המזון – אחרי אכילת כזית בתוך זמן קצר ("כדי אכילת פרס"). אם אכלו פחות מכך, אין ברכה אחרונה.

בתוך סעודה ובדרך כלל

לפני אכילת לחם נוטלים ידיים, ובסוף הסעודה מברכים ברכת המזון. ברכת המוציא פוטרת את כל מה שנאכל כחלק מהארוחה – תבשילים, סלטים, בשר ושתייה.