ויקרא ט, יט

והמכסה. חלב המכסה את הקרב:

וְיָת תַּרְבַּיָא מִן תּוֹרָא וּמִן דִכְרָא אֲלִיתָא וְחָפֵי גַוָא וְכָלְיֵתָא וַחֲצַר כַּבְדָא

וְיַת תַּרְבַּיָא מִן תּוֹרָא וּמִן דִיכְרָא אָלִיתָא וּדְחָפֵי בְּנֵי גַוָוא וְכוּלְיָיתָא וַחֲצַר כַּבְדָא

והמכסה חלב המכסה את הקרב לשון רש"י (רש"י על ויקרא ט׳:י״ט) ואיננו נכון בעיני כי למה יזכיר החלב הזה ולא יזכיר החלבים האחרים אבל על דעתי "המכסה" שם לכלם כי כל חלב שיקרב לגבי המזבח הוא מכסה כי האחד חלב המכסה את הקרב והשני כל החלב אשר על הקרב וגם הוא מכסה והחלב אשר על הכליות יכסה עליהן וכן אשר על הכסלים וכמו שאמרו (חולין צג) חלב שהבשר חופה אותו מותר שעל הכסלים אמר רחמנא ולא שבתוך הכסלים והנה הכתוב הזה נמשך למעלה וימציאו בני אהרן אליו את הדם של שור ואיל הנזכרים ואת החלבים מן השור אבל מן האיל המציאו אליו האליה והחלב ומשניהם הכליות ויותרת הכבד. ואמר וישימו את החלבים על החזות כי האליה והכליות ויותרת הכבד יתנו למטה והחלבים עליהן והכל על החזות והנה החלבים לבדם יראו למעלה והוא דרך כבוד בהקטרה:

והמכסה. היינו קרום שנקרא טילא. והרמב״ן כ׳ שכל החלב נכלל במכסה ולא ידעתי אמאי בשור כלל הכתוב ואת החלבים. ובאיל פי׳ איזה חלבים. אלא נראה דומן האיל קאי למעלה ולמטה כמו דכתיב ואת החלבים מן השור ומן האיל. ומן האיל האליה. והמכסה וגו׳ קאי ג״כ על שניהם. וא״כ ה״פ ואת החלבים היינו חלב הדקין ושעל הקרב בשניהם ומן האיל לבד האליה. והמכסה וגו׳ חוזר לשניהם:

ס תקן בזה שהמכסה הזה אף על פי שהוא סתם אינו רק החלב המכסה את הקרב מפני שלא מצינו שיקרא בשם מכסה רק החלב המכסה את הקרב לא זולתו: