ויקרא ז, ב

ישחטו. רבה לנו שחיטות הרבה, לפי שמצינו אשם בצבור, נאמר ישחטו רבים ותלאו בעולה להביא עולת צבור לצפון:

בְּאַתְרָא דִי יִכְּסוּן יָת עֲלָתָא יִכְּסוּן יָת אֲשָׁמָא וְיָת דְמֵהּ יִזְרַק עַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר

בְּאַתְרָא דְיִכְסוּן יַת עֲלָתָא יִכְסוּן יַת אַשְׁמָא וְיַת אַדְמֵיהּ יִדְרוֹק עַל מַדְבְּחָא חֲזוֹר חֲזוֹר

אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם. כאן כתיב הפעולה על הכהנים ולא על הקרבן אשר תשחט העולה ישחט האשם כמו דכתיב בחטאת. היינו משום דמסיים המקרא ואת דמו יזרוק וגו׳. הרי מיירי בכהנים. אכן כתיב בשחיטה בלשון רבים משא״כ בזריקה. משום דהשוחטים מרובים מן הזורקים כידוע. וכ״ה בת״כ:

ואת דמו וגו׳. שלא נתבאר בפ׳ ויקרא מעשה האשם כלל כמו בחטאות: