ויקרא כה, נב

וְאִם זְעֵר יִשְׁתָּאַר בִּשְׁנַיָא עַד שַׁתָּא דְיוֹבֵלָא וִיחַשֶׁב לֵהּ כְּפוּם שְׁנוֹהִי יָתֵב יָת פּוּרְקָנֵהּ

וְאִם קָלִיל יִשְׁתַּיְירוּן בִּשְׁנַיָא עַד שַׁתָּא דְיוֹבְלָא וִיחַשֵׁב לֵיהּ כְּפוּם סְכוּם שְׁנוֹי יָתֵיב יַת פּוּרְקָנֵיהּ

ואם מעט נשאר. באופן ששכר שני הפעולה הטובה שעברו עודף על הראוי כפי חשבון המכר יגרע הראוי לפעולת השנים שעברו כאמרם ז"ל (שם) נתמעט כספו כפי שניו:

שניו ג' דין ואידך ורב שיהיו ימי שניו. מספר שניו ולא יחקר. פי' כפי שניו בין אם הם רבים כדכתיב ורב שיהיו ימי שניו או מועטים כדכתיב מספר דהיינו מועטים כמו מתי מספר לעולם ישיב גאולתו. י"ד פעמים כתיב יובל בפ' כנגד י"ד יובלות שהיו בארץ עד שגלו בימי הושע בן אלה. וי"ט פעמים גאולה יגאלנו ונגאל כנגד י"ט ברכות לכן צריך לסמוך גאולה לתפלה:

ואם מעט נשאר בשנים. שנתמעט כספו שחלה ותש כחו, אינו שוה כמו שהיה שוה בעת קנין:

כפי שניו. מונין עמו כמו שאומדין אותו שיוכל להרויח עד היובל ולא לפי הקנין, ולפי הפשט, שנים הנותרות ישלם אם רב, אם מעט: