שמות ח, א

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֱמַר לְאַהֲרֹן אֲרֵים יָת יְדָךְ בְּחֻטְּרָךְ עַל נַהֲרַיָא עַל אֲרִיתַּיָא וְעַל אַגְמַיָא וְאַסֵיק יָת עֻרְדְעָנַיָא עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם:

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֵימַר לְאַהֲרן אֲרֵים יַת יְדָךְ בְּחוּטְרָא עַל נַהֲרָא עַל פַּצִידַיָיא וְעַל שִׁיקַיָיא וְאַסֵיק יַת עוּרְדְעָנַיָא עַל אַרְעָא דְמִצְרַיִם

ויאמר נטה ידך. על רוחות השמים. והנה הצפרדעים יעלו מהיאורות ומהנהרות ומהאגמים. ולא מכל מקוה מים:

והעל ב' במסורה דין ואידך והעל אותם הר ההר כדאיתא בפסחים מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן לשריפה נשאו ק"ו לעצמן מצפרדעים שהצפרדעים מסרו עצמן למיתה על קידוש השם ואח"כ נמלטו כדכתיב וימותו הצפרדעים מן הבתים מן החצרות ומן השדות אבל לא מהתנורים אבל משה ואהרן שנאמר בהם יען לא האמנתם בי להקדישני ולא נשאו ק"ו מצפרדעים מתו ולא זכו ליכנס לארץ:

נטה את ידך להראות שעל ידך תבא המכה שמיד שתטה את ידך תחול המכה.

נטה. לא אמר קח מטך כמו למעלה כי כבר היה המטה אצל אהרן מעת מכת דם, והעל את הצפרדעים כי ההשרצה נעשה ע"י ה' כנ"ל [ז' כח]: