שמות מ, לח

לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם. בכל מסע שהיו נוסעים היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם מקום חניתן אף הוא קרוי מסע, וכן (בראשית יג ג) וילך למסעיו, וכן (במדבר לג א) אלה מסעי לפי שממקום החניה חזרו ונסעו, לכך נקראו כלן מסעות:

אֲרֵי עֲנָנָא יְקָרָא דַיְיָ עַל מַשְׁכְּנָא בִּימָמָא וְחֵיזוּ אֶשָׁתָא הֲוֵי בְלֵילְיָא בֵּהּ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַטְלָנֵיהוֹן:

אֲרוּם עֲנַן יְקָרָא דַיְיָ הֲוָה מְטַלָל עַל מַשְׁכְּנָא בִּימָמָא וַעֲמוּדָא דְאֵישָׁתָא הֲוָה מִנְהַר בְּלֵילְיָא וְחַמְיָין כָּל בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּכָל מַטְלָנֵיהוֹן

אֲרוּם עֲנַן יְקַר שְׁכִינְתֵּיהּ דַיְיָ הֲוָה מַטְלָל עַל מַשְׁכְּנָא בִּימָמִין וְאֵשָׁתָא הֲוָה מְנַהֲרָא עִלַוֵיהּ לֵילְיָא חַמְיַין כָּל בֵּית יִשְרָאֵל בְּכָל מַטְלָנֵיהוֹן:

כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו. היה ראוי שיאמר הכתוב ענן ביום ואש תהיה בלילה, אלא שבא לרמוז על מדת יום ומדת לילה. וידוע כי עצם המלה יום אבל נכפלה המ' כי כן שם מדת רחמים מלה כפולה, ומלת לילה, עצם המלה ליל והה"א האחרונה רמז למדת הדין שעקר ממשלתה בלילה.

וכבר ידעת שנמתחה כנגד בכורי מצרים בחצי הלילה והוא סוד הלשון בתיבות המקרא וכן מה שכתוב (יהושע א) והגית בו יומם ולילה היה ראוי שיאמר והגית בו ביום ובלילה.

אבל בא לרמוז כי ספר התורה כלול מן הרחמים והדין תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

ומכאן תבין דבקות השכינה כי שם היו כאחת במדבר יושבים באהלים כענין שכתוב (שמות לג) ונצבו איש פתח אהלו, וכתיב (במדבר כד) מה טובו אהליך, והנה למעלה הזכיר בני ישראל לפי שהזכיר שם ענן והוא ענן ה', ובכאן הזכיר כל בית ישראל בכל מסעיהם לפי שהזכיר הענן והאש, ומה נאה במדבר דגלי ישראל מחנות קדושים שקולים כמחנה מלאכים ותרשישים בהיות השכינה נראית בענן לכלם אנשים ונשים, ודרשו רז"ל (תהילים פ״ה:י׳) אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצנו, אמר הקב"ה בעוה"ז השריתי שכינתי ביניכם בבהמ"ק ובשביל עונותיכם נסתלקה מכם אבל לעתיד לבא אינה זזה מכם שנאמר (ויקרא כ״ו:י״א-י״ב) ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והייתי לכם לאלהים ע"כ, ובאור הדבר כי לעתיד תחזור הנבואה לישראל כקדמותה, והשכינה על מכונתה ויסודתה, ילמדו הכל דעת את ה' בשפע חכמה, ולא ילמדון עוד מלחמה, לב חדש יברא ולב אבן יוסר ויקרע, אין שטן ואין יצר הרע, וזאת נחמתנו בגאולתנו זו האחרונה, לשוב בקרב ישראל התפארת והכבוד כמבראשונה כי כן הבטיח ישעיה ע"ה בחתימת ספרו במבחר חזיונו במלות (ישעיה ס) כי בא אורך וכבוד ה', ואם בגאולה ראשונה אהבנו מלכנו אשר טוב דודיו מיין, ונראה לנו בכבודו בחוש העין, מתוך מחיצת ענן בארץ ערבה וציה, וה' שם היה, כענין שכתוב (במדבר יד) אשר עין בעין נראה אתה ה', הלא לעתיד לבא תרבה השגתנו יותר והכבוד עין בעין נראה מבלי מחיצה נבדלת ומבלי ענן מתראה, כהבטחת הנביא ע"ה (ישעיה נב) קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון.

לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם מה שפרש״י בכל מסע שהיו נוסעים כו'. היינו בכל חנייה שהיו חונים כמו שפירש הוא בסמוך, אלא פירש לך לישנא דקרא. חסלת פרשת פקודי. סליק ספר שמות בעזרת השם.

כי ענן ה׳ וגו׳. באשר אירע שהלכו בלילה. וכתיב דעמוד אש היה בלילה ולא עמוד ענן. מש״ה בא הכתוב ללמדנו דעמוד האש שהי׳ בלילה לא היה ענין אחר מעמוד הענן דביום אלא אותו עמוד הענן היה בלילה באור אש. והכי נתבאר לעיל י״ג כ״ב ובס׳ במדבר ט׳ ט״ו:

בכל מסעיהם. בכל המסעות בין שהיה ברצון ה׳ בין שהיה בזעף כמו לאחר מעשה מרגלים. מכל מקום זה לא נשתנה עסק הענן שהיה תמיד:

סליק

צ דק"ל הא כשנסעו ישראל לא חנה הענן על המשכן אלא כשחנה הענן חנו שם בני ישראל ובקרא משמע בכל מסעיהם אף כשנסעו חנה הענן ומתרץ מקום חנייתן וכו' והרי הוא כאלו אמר בכל חנייתם ולא במסעיהם ממש שאז לא היה הענן על המשכן: חסלת פרשת פקודי