שמות לב, כו

מי לה' אלי. יבא אלי:

כל בני לוי. מכאן שכל השבט כשר:

וְקָם משֶׁה בִּתְרַע מַשְׁרִיתָא וַאֲמַר מָן דַחֲלַיָא דַיְיָ יֵיתוּן לְוָתִי וְאִתְכַּנָשׁוּ לְוָתֵהּ כָּל בְּנֵי לֵוִי:

וְקָם משֶׁה בִּתְרַע סַנְהֶדְרִין דְּמַשְׁרִיתָא וַאֲמַר מַאן הוּא דַחֲלַיָא דַיְיָ יֵיתוּן לְוָותִי וְאִתְכְּנָשׁוּ לְוָותֵיהּ כָּל בְּנוֹי דְּלֵוִי

וטעם ויעמוד משה בשער המחנה דבק במה שאמר כי כיון שראה את העם שיהיה לשמצה ולקלסה באויביהם וזה חלול השם עמד בשער המחנה וקרא בקול גדול מי לה' אלי והרג בפרהסיא כל עובדי העגל כדי שישמע הדבר בקמיהם ויתקדש שם שמים בהם תחת החלול שעשו

ויעמוד משה. ככה המנהג בכל מחנה שיעמוד במקום אחד כמו שנה לעשות סוכות ולהיות שערים למחנה כי אין צורך לשום יד מחוץ למחנה:

מי לה'. יגש אלי. או יקרב. או יבא או יתאסף:

בני לוי. שהם ממשפחתו:

מי לה' אלי. מי שעמד ביראת ה' ולא פשע בעגל יבא אלי מיד ויאספו אליו כל בני לוי כי השבט שלם שלא נפקד ממנו איש אבל שאר השבטים לא נמצא כל השבט שלם ולכך כתיב בהם האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו במעשה העגל ואת אחיו לא הכיר בעגל ואת בניו לא ידע בעגל כי כלם שמרו אמרתך מה שאין כן בשאר השבטים ונראה לפי שהיו שבט לוי קרובים למשה לפיכך לא נתרצה אחד מהם להמיר מנהג במקומו ובספר הרמב"ם ז"ל אומר שאברהם מסר קבלת התורה ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי וזרעו הושיבו ישיבות שלא פסקה מהם תורה כלל ולפיכך לא נשתעבדו במצרים שלא עסקו במלאכה בימיהם כי אם בתורה. ונראה ששלש כתות היו במעשה העגל כת אחת אומרת אשר ילכו לפנינו ולא נתכוונו אלא למנהיג לבד. וכת אחרת קבלוהו לע"ז והם שלשת אלפי איש שנדונו בסייף. ושבט לוי שכלם דבקו בה':

ויאספו אליו כל בני לוי לפי הפשט ע״י שהיו בני לוי קרוביו של משה לא הסכימו להעמיד מנהיג במקומו.

ויאספו אליו כל בני לוי. היה בהם שבטים אחרים שלא השתחוו אבל לא כל השבט וזש"ה האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וכו' שאפי' אחד מהם לא פשע שנא' כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו ולכך האריך כ"כ:

ויאספו אליו כל בני לוי. ודאי כל ישראל כמותם כל אותם שלא פשעו בעגל דה"ק מי לה' מי שעמד ביראת ה' שלא פשע בעגל ולא עשה מסכה יבא אלי אלא לא בא אלא שבט שלם שלא היה בהם מקצת פשעי' חוץ מבני לוי שבאו כולם שלא פשעו אחד מהם בעגל ולכך הוא אומר ויאספו אליו כל בני לוי שלא נעדר מהם איש וכן הוא אומר בוזאת הברכה האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר וגו' כלומר מי שיוכל לומר על אביו ואמו לא ראיתיו במעשה העגל ואת אחיו ואת בניו לא ידע במעשה העגל לא אחד מהם בעגל כי שמרו בכולם אמרתך ובריתך ינצורו כולם כי אין שבט בישראל שלא פשעו קרוביהם בעגל חוץ מבני לוי שהיו כולם לה' ולפי המפרשים שלא הכירום אלא הרגום צריך לדחוק אביו אבי אמו בניו בני ביתו אחיו מאמו לפי שכל הלוים היו לה' ואינו נראה בעיני:

מי לה׳ אלי. אין הכוונה מי הוא שלא עבד עבודת כוכבים. שהרי רוב ישראל לא עבדו עבודת כוכבים. אלא מי יודע בעצמו שהוא אך לה׳ למסור נפשו וכל אשר לו לאהבת ה׳ וכבודו. כעין שאמרו ברבה ר״פ מטות על הא דכתיב ואותו תעבוד שאתה מפנה עצמך לתורה ולעסוק במצות ואין לך עבודה אחרת. פי׳ שאינו עובד את עצמו כלל. רק הוא מופרש לה׳. ונדרש משה לשאלה זו משום דאע״ג דשלוחי מצוה אינם ניזוקין. אינו אלא במקום שלא שכיחא הזיקא כידוע. וא״כ לא היה משה יכול להכניס את ההורגים בסכנה עצומה כזה. מש״ה חקר מי לה׳ אלי דזה הכלל דשכיחא הזיקא שאני אינו אלא מי שעושה מצוה כטבע האדם לקוות שכר וגמול אם בעוה״ז אם בעוה״ב אבל מי שהוא מופרש לה׳ בלי שום רצון עצמו כלל. אינו ראוי לפחד משום דבר אפילו מהזיקא דשכיחא . וכן כאן כשרצה משה לעשות זה האופן לצורך השעה חקר מי הוא שיודע בעצמו שהוא אך לה׳ אז יכול לבטוח בו שלא יצא מכשול מדבר המסוכן הלז:

ויעמד, וע"כ עמד להעניש את עובדי העגל, ועמד בשער המחנה היינו במקום ישיבת סנהדרין, שהשער מציין תמיד ישיבת השופטים שהיה דרכם לשבת בשער כנודע, ועת עלה משה אל ההר אמר אל הזקנים שבו לנו בזה, שיהיו קבועים לשפוט עד ישוב אליהם, וישבו בשער המחנה, וכן היו שערים ובתי דינים לכל שבט, שעז"א עברו ושובו משער לשער, ועמד משה בשער ששם ישבו קבוץ ע' זקנים ויאמר מי לה' אלי, לתת כח להשופטים להעניש את החוטאים:

צ פירוש מי שהוא לה' שירא ממנו יבא אלי ויחסר מלת יבא דאם לא כן משמע מי שהוא לה' וירא ממנו הוא קרוב אלי מאי ויאספו אליו כל בני לוי: