דברים לא, כח

הקהילו אלי. ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל, לפי שנאמר (במדבר י, ב) עשה לך, ולא השליט יהושע עליהם בחייו של משה ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו, לקים מה שנאמר (קהלת ח, ח) ואין שלטון ביום המות:

ואעידה בם את השמים ואת הארץ. ואם תאמר הרי כבר העיד למעלה (לעיל ל, יט) העידתי בכם היום וגו', התם לישראל אמר, אבל לשמים ולארץ לא אמר, ועכשיו בא לומר האזינו השמים וגו':

כְּנִישׁוּ לְוָתִי יָת כָּל סָבֵי שִׁבְטֵיכוֹן וְסָרְכֵיכוֹן וֶאֱמַלֵל קֳדָמֵיהוֹן יָת פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין וְאַסְהֵד בְּהוֹן יָת שְׁמַיָא וְיָת אַרְעָא

כְּנוּשׁוּ לְוָותִי יַת כָּל חַכִּימֵי שִׁבְטֵיכוֹן וְסַרְכֵיכוֹן וַאֲמַלֵיל בְּמִשְׁמְעֵהוֹן יַת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִילֵין וְאַסְהִיד בְּהוֹן יַת שְׁמַיָא וְיַת אַרְעָא

ואדברה באזניהם את הדברים האלה. דברי שירת האזינו:

ואעידה בם את השמים ואת הארץ. כאמרו האזינו השמים כו':

הקהילו אלי. ולא תקע היום בחצוצרות להקהיל את הקהל, שכן כתוב (במדבר י׳:ב׳) עשה לך שתי חצוצרות כסף, ולא נשתמש בהן יהושע אבל נגנזו בחייו של משה, לקיים מה שנאמר (קהלת ח׳:ח׳) ואין שלטון ביום המות, שהרי תקיעת החצוצרות הוא סימן למלכות ושולטנות

ואעידה בם את השמים ואת הארץ. יאמר זה על פסוק האזינו השמים ותשמע הארץ שהוא עתיד להזכיר מיד, ועתה העיד עליהם בסוף דבריו את השמים ואת הארץ כמי שמחתים העדים בסוף השטר על הדברים והתנאים שהתנו בינו ובין חברו, וכן אמר למעלה העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, כי הכל ענין אחד וכל הפרשיות כלן ביום אחד נאמרו. והנה משפט ספר תורה להיות ואעידה בראש הדף, כי הוא תשלום הסימן בי"ה שמ"ו, וכבר הזכרתי טעם הדבר בסדר בשלח (שמות יד) במלת הבאים, והוא"ו הזאת רמז לוא"ו שבשם הגדול, והוא השמים שהזכיר שהוא מכלל העדים, והבן זה.

ואעידה בם את השמים ואת הארץ זהו מעשה ממש ולעיל שאמר העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ אינו רק ספור דברים.

הקהילו אלי. פרש״י בשם המדרש דלא תקעו אותו היום בחצוצרות משום שנגנזו בחייו של משה לקיים מה שנאמ׳ ואין שלטון ביום המות. ולכאורה אין מובן. הרי אמר הקהילו את כל זקני וגו׳ שהם ת״ח שבדור. והחצוצרות לא היו אלא או לתקוע באחת ויבאו רק הנשיאים. או בשתים ויקהלו כל הקהל. וא״כ היה ההכרח להקהיל ע״י שלוחים. אבל באמת היה גם כאן המצוה שיבואו כל הקהל וכמש״כ וידבר משה באזני כל קהל ישראל. והא דקאמר משה הקהילו אלי את כל זקני. לא היה אלא לזרזם לבא לשמוע תוכחה. ויהיו כל ישראל נגררים אחריהם [ויבואר לפנינו שייחד משה רבינו כאן לקרוא הזקנים בשם שמים והמון ישראל בשם ארץ]. והנה מה שישב המדרש שנגנזו החצוצרות ג״כ אינו כמשמעו. שהרי נדרשים היו לעבודת המשכן. אלא הכונה הוא כמש״כ בס׳ במדבר י׳ ט׳ שא״א להריע בחצוצרות אלא במקום שיש שם ה׳. ועד כה היה הארון של עץ באהל משה ושם היו פרשיות ש״ת. מש״ה היה אפשר להשתמש בחצוצרות. אבל באותו יום מסר הכל ליד הלוים להניחם לארון שבקה״ק כדאי׳ בפ״א דב״ב. ושוב לא היה אפשר להשתמש בחצוצרות. והיינו שהקדים לומר ללוים לקוח וגו׳ ומחמת זה הקהילו אלי וגו׳. וע״ז נאמר אין שלטון ביום המות משום שמסר כל שלטי גבורתו של משה לפני מותו ללוים:

ואעידה בם. אינו מלשון עדות כמו לשון העידותי בכם היום וגו׳. אלא מלשון התראה כמו העד העיד בנו האיש לאמר וגו׳ וכן שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך. ולהלן ל״ב מ״ו אשר אנכי מעיד בכם היום. ומשום שמנהג העדים להתרות. חל על התראה לשון עדות. שאתנהג עמך כפעולת עדים. ועיקר הכונה שהוסיף משה לומר. דמלבד שבאה השירה לעד. עוד בא בזה להתרות השמים והארץ שלא ישפיעו שום ברכה אם לא ע״פ דבר ה׳ והשגחתו הפרטית. שלא כמו שסבורים ישראל שאם יסלק ה׳ שכינתו והשגחתו מא״י. יהיה הטבע שולט שם לטובה כמו בכל אפסי תבל. ולעולם השמים יתנו מטר והארץ תתן טל. וישפיעו יבולם. ע״ז התרה השמים והארץ. ובשירה יבואר דבשם שמים וארץ נכלל כל המשפיעים והמושפעים. ובזה נכלל גם השפעה רוחנית. והזהיר גדולי ישראל שישפיעו תורה ומוסר. ואת המון ישראל שיבואו לשמוע דבר ה׳:

הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם וגו' ואדברה באזניהם את הדברים האלה. שיאמר אח"כ שהוא השירה:

ואעידה בם את השמים. כמ"ש האזינו השמים, ובאר הטעם כי בעת שחיה משה היה ענשם השגחיי, אבל אח"כ יהיה ע"י הסתרת פנים ולזה צריך להודיעם זה, וז"ש:

ע ר"ל אמאי לא כתיב שיתקעו כמו דכתיב בפ' בהעלותך כשיקהיל אותם:

פ פי' אם תמצא לומר יהושע לא השליט עליהם מ"מ היה לו לתקוע שהרי משה עדיים היה קיים ל"פ ואף בחייו כו' כלומר בשלמא אם היה יהושע שלוט בהם אחרי מות משה היו תוקעים בהם אף באותו יום שמת משה אבל מדלא השליט יהושע בהן אחרי מות משה דין הוא שיגנזו באותו יום שמת משהו לא ינהג בהם משה שררה ביום המיתה לקיים מה שנאמר אין שלטון ביום המות כלומר אין שררה הנוהג באדם כל ימיו נוהגת ביום מותו ואין להקשות למה נגנזו אף אם לא יגנזו לא יתקעו בהן וי"ל דגם זה היה שררה שאף שהיו בעין לא השליט בהם יהושע ולכן נגנזו וכן מצינו בדוד המלך ע"ה בכ"מ שמזכירו הזכירו דוד המלך ובאותו יום שמת כתיב ויקרבו ימי דוד למות מהאי טעמא ואין שלטון וגו':