דברים כט, כד

וְיֵימְרוּן עַל דִשְׁבָקוּ יָת קְיָמָא דַיְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתְהוֹן דִי גְזַר עִמְהוֹן בְּאַפָּקוּתֵהּ יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם

וְיֵימְרוּן מְטוּל דִשְׁבָקוּ יַת קְיָימָא דַיְיָ אֱלָהָא דְאַבְהַתְהוֹן דְגָזַר עִמְהוֹן בְּאַפְקוּתֵיהּ יַתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם

על אשר עזבו - ולא יאמרו מבלי יכולת ה' כמו שפרשתי אצל: ואתפלל אל ה' ואומר וגו' בפ' עקב תשמעון.

ואמרו כלומר והשיבו בדין עשה לה כך כי באו בבריתו של הקב"ה מרצונם ואחר עזבוהו אבל שאר אומות לא באו עמו בברית ואינו חושש מהם ומתוך כך יצדיקו עליהם הדין ויודו כי בפשעיהם נתשם ה' מעל אדמתם לפי שעברו על הברית אשר קבלו מה שלא קבלו שאר אומות וכן אמר יחזקאל העולה היא על רוחכם היו לא תהיה שאתם אומרים נהיה כגוים וכמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן חי אני נאם ה' אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואביא אתכם במסורת הברית כלומר כי אתם עמי מקוימים בברית לא הם ואז"ל כל כי האי ריתחא לירתח רחמנא עלן וליפריקינן:

ואמרו על אשר עזבו את ברית וגו׳. אחר שכרתו ברית לעבוד את ה׳ לבדו. מש״ה נענשים על ע״ז יותר ממנו. שנית

ואמרו. הוא מאמר הבנים, להגדיל הפליאה לאמר על זה אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם אשר כרת עמם בהוציאו אותם מארץ מצרים. ולא נהיה הברית בארץ הזאת שיהיה איזה עלה לקללת הארץ: