דברים כג, ט

בנים אשר יולדו להם דור שלישי. ושאר האמות מתרין מיד הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא, לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב וכן מצרים שטבעום, ואלו שהחטיאום נתעבו:

בְּנִין דִי יִתְיְלִידוּ לְהוֹן דָרָא תְלִיתָאָה יִדְכֵּי לְהוֹן לְמֵעַל בִּקְהָלָה דַיְיָ

בְּנִין דְּמִתְיַלְדִין לְהוֹן דַּר תְּלִיתָאָה יִדְכּוּן לְמִסְבָּא מֵעַם קְהָלָה דַיְיָ

דור שלישי לפי ששם פוסקת הקורבה כדכתיב ולמען תספר באזני בנך ובן בנך ואומר עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר.

יבא להם בקהל ה׳. יתוסף עליהם בקהל ה׳ כמש״כ לעיל:

[קיח] בנים אשר יולדו בספרי אמר בנים ולא בנות ד"ר שמעון. יש לומר ג"כ דר"ש לשיטתו דדריש בכל מקום טעמא דקרא אף במקום שלא פירש הכתוב וכן כאן ידרוש למה הרחקם עד דור שלישי מפני שמלך אדום יצא בחרב לקראתם ואין דרך נשים לבא בחרב במלחמה וגם המצרים מפני שטבעו את בני ישראל במים על פי מצות פרעה שלא יעשו כן רק הזכרים וראיה מבת פרעה ואמתה וגם רצה לקרוא מינקת מהמצריות רק שמשה לא רצה לינק ממצרית כמ"ש חז"ל, וחכמים לשיטתם שלא ידרשו טעמא דקרא לכן ידרשו מאשר יולדו אף הבנות כנ"ל:

דור שלישי הנכון לגרוס בספרי כאן יכול ראשון ושני יהיו אסורין ת"ל דור שלישי, ופי' כדאי' בגמ' (יבמות דף ע"ח) דאלו נאמר בנים ולא נאמר דורות הייתי אומר דגר מצרי בן ראשון ושני שלו יהיה אסור ובנו השלישי מותר לכך נאמר דורות לאשמעי' דכל בניו אסורין ורק בני בניו מותרים. ומייתי ראיה מבנימין גר מצרי שאינו מותר רק בן בנו. ואיתא בגמ' שם דאלו נאמר דורות ולא נאמר בנים הייתי אומר לאותן העומדים על הר סיני הוא אומר, דור שלישי שלכם יבא להם בקהל. ובכם ובבניכם אסורים מצרי ואדומי ומשם והלאה מותרים אפי' גר ראשון. לכך נאמר "בנים" ואלו לא כתיב להם רק בנים אשר יולדו דור שלישי יבא וגו'. הייתי אומר דור שלישי מהבנים, לכן כתיב להם להורות שמהם מנה ר"ל מהגר הראשון הוא ובנו אסור ובן בנו מותר:

ר ר"ל אל תאמר מה קנס זה שקנסן במה שתעבן עד דור שלישי הא אף שאר ע"א דינן כן ל"פ ושאר ע"א כו':

ש כלומר אל תקשי לך למה לא נתעבו לגמרי הרי עמון ומואב לא עשו כלום אלא שהחטיאו את ישראל נתעבו לגמרי ואדומי ומצרי עמדו להרגן ולא נתעבו לגמרי וא"ל משום דלא קדמו אתכם וגומר דהא ע"כ צ"ל דאדום נמי לא קדמו דאל"כ למה נתן הכ' הטעם דלא תתעב אדומי בי אחיך הוא ולא נתן גם הטעם שקדמו ש"מ דאין זה עיקר הטעם וא"ל נמי משום דשכר את בלעם לקלל אותם ואדום לא שכר את בלעם דלמא הא דלא שכר אדום את בלעם משום דאדום לא ידע זה שאת אשר יאור בלעם יואר ובלק ידע זה ממלחמת סיחון וכמו שפרש"י לעיל. וכיון שהוא כן אין להחזיק לאדום טובה בשביל זה ואדרבה יותר היה לתעב אותם כיון שרצו להרוג אותם בחרב ואי משום שהוא אחיך הא עמון ומואב נמי קרובים הם עמנו וכמו שאמר אברהם ללוט כי אנשים אחים אנחנו. ומתרץ הא למדת כו':