דברים כג, יז

עִמָךְ יִתֵּב בֵּינָךְ בְּאַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי בַּחֲדָא מִן קִרְוָיךְ בִּדְיֵיטַּב לֵהּ לָא תוֹנִנֵהּ

עִמְכוֹן יָתֵיב וְיִנְטוֹר מִצְוָתָא בֵּינֵיכוֹן אַלִּיפוּ יָתֵיהּ אוֹרַיְיתָא קָבְעוּ לֵיהּ מֶדְרָשָׁא בְּאַתְרָא דְצָבֵי בַּחֲדָא מִן קִרְיֵיכוֹן אִתְעַסְקוּ עִמֵּיהּ בִּדְיוֹטִיב לֵיהּ לָא תוֹנִינֵיהּ בְּמִלִּין

במקום אשר יבחר במקום שפרנסתו יוצא.

לא תוננו כמו שהזהיר בהונאת גר.

עמך ישב. אם ירצה לעבוד אותך ולישב עמך לאיזה בית שבא ראשון אזי ישב. ואם לא ירצה להשאר בביתך אלא בבית אדם אחר בקרבך וגו׳. או גם להיות משוחרר לגמרי ולישב כישראל:

באחד שעריך בטוב לו. אשר יראה טוב לפניו באותה עיר ואם ישאל בעצה איך לעשות אזי לא תוננו. כטוב לפניו באמת כן תמליך אותו:

[קכו] עמך ישב אחרי שיאמר שישב במקום אשר יבחר למה יאמר עמך ישב ולמד בספרי שלא בעיר בפ"ע, ופי' שישב יחד עם בנ"י ולא שיהי' לו עיר מיוחדת לביתו ולעבדיו, וכן בקרבך מיותר ואמר בספרי ולא בספר פי' עיר סמוך לגבול וטעם שניהם משום חשש שלא ימסרו העיר לאויבים במקום אשר יבחר הבורח כשבא למקום שהוא בטוח ממי שבורח יתיישב שם וא"כ הוא יכול לישב בכל ערי ישראל. לכן דריש הספרי מאשר יבחר מקום שפרנסתו תהיה מצויה שיהי' לו במה להחיות את נפשו:

באחד שעריך הוא מיותר ולכן הייתי אומר שבאחד פי' כמו על אחד ההרים, והמיוחד שבערי ישראל היא ירושלים ולפ"ז לא הורשה לו לישב רק בירושלים בכדי שילמוד לירא את השם וגם מפני שהיא עיר מלוכה וישגיחו עליו אם איננו מרגל, אבל לא יתכן לפרש כן שבסדר ראה גבי בכור שנאכל בקדושתו כתיב לפני ה' אלהיך תאכלנו ופי' בכל ירושלים, וכתיב שם וכי יהיה בו מום וגו' בשעריך תאכלנו. ופירושו לרבות כל ערי ישראל, משם נראה שירושלים יכונה בשם לפני ה', ושאר ערי ישראל מכונים בשם שעריך וא"כ לא נוכל לפרש באחד שעריך שהוא ירושלים, לכן דריש בספרי שלא יהיה גולה מעיר לעיר ופי' שלא יאמרו בני העיר שמסיג את גבולם ודיו שאיחר שם איזה שנים ואח"כ ילך לעיר אחרת קמ"ל דלא יוכלו לומר כן:

בטוב לו הוא מיותר שהרי כבר כתיב במקום אשר יבחר, ואמר בספרי מנוה הרע לנוה היפה. ופי' כי דרך בנ"א כשיבואו למדינה אחרת יתיישבו במקום שפרנסתם מצויה אף שאין המקום טוב למזג גופם, ואחרי שישב במקום שתהיה פרנסתו מצויה יראו ליישבו במקום שראוי למזג גופו שיהי' לו טוב באמת, לכן אמר הספרי מנוה הרע לנוה היפה:

לא תוננו אינו מובן מה ענין אזהרת אונאה למה שאמר לעיל שישב במקום אשר יבחר, לכן אמר בספרי זו אונאת דברים, ופי' אחרי שמי שהיה עבד במדינות אזיע בימים הקדמונים וברח משם ובא בין בני ישראל ונתיישב במקום שפרנסתו מצויה, גם החליף את נוהו ליפה, דרך בנ"א לומר הראיתם את העבד הזה האיך מתיהר בנו וכו' ע"ז אמר לא תוננו אף בדברים: