דברים כ, יח

למען אשר לא ילמדו. הא אם עשו תשובה ומתגירים, אתה רשאי לקבלם:

בְּדִיל דִי לָא יַלְפוּן יָתְכוֹן לְמֶעְבַּד כְּכָל תּוֹעֲבָתְהוֹן דִי עֲבָדוּ לְטַעֲוָתְהוֹן וּתְחוֹבוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן

מִן בִּגְלַל דְּלָא יַלְפוּן יַתְכוֹן לְמֶעֱבַד כְּכָל מְרַחֲקַתְהוֹן דְּעָבָדוּ לְטַעֲוַותְהוֹן וּתְחוֹבוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן

וטעם אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם שילמדו אתכם לעבוד השם הנכבד בשריפת בניכם ובנותיכם וכל תועבת ה' אשר שנא וחטאתם לה' אלהיכם שהוא הזהיר אתכם שלא תאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני (דברים י״ב:ל׳) והנה התורה הזהירה (שמות כג לג) לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש והיא אזהרה בעובדי כוכבים כי אם תכרות להם ולאלהיהם ברית ישבו בארצך ורבים מהם יפתוך לעבוד ע"ז וכאן הוסיף לבאר שלא תחיה כל נשמה כי אפילו היחיד הנשאר ביניכם לעבוד לך יזכיר לך עבודתם לאלהיהם ואולי תתפתה אתה לעשות כן לשם הנכבד ותחטא לפניו יתברך:

למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות וגו׳. ופרש״י הא אם עשו תשובה ומתגיירין אתם רשאים לקבלם ובמס׳ סוטה דלה״ב פי׳ דוקא אוה״ע שחוץ לגבול א״י. אבל שבתוכה אין מקבלין אותם שמחמת יראה הם עושים עכ״ל והביאו הרמב״ן והשיג ע״ז. ולפי דברינו מיירי כאן בערים שאינם מא״י ממש. אבל בערי א״י באמת לא מהני קבלת ז׳ מצות אחר שהחלו במלחמה ולא קבלו בשלום ששלח יהושע אם לא גירות לגמרי מקבלים לעולם והדברים ארוכים ועתיקים:

[קכג] למען אשר לא ילמדו אתכם. פי' הרמב"ן שאם קבלו שבע מצות בני נח אין נהרגים אף שבעה אומות שבארץ ישראל ודעת רש"י ז"ל לא כן, ועי' בז"א שהאריך בזה:

ז וא"ת כיון שעשו תשובה ונתגיירו פשיטא שמותר לקבלם ומה קמ"ל. וי"ל דהא קמ"ל דאע"פ שלא קבלו עליהם רק שבע מצות בני נח אתה רשאי לקבלם. רא"ם. א"נ י"ל דאפי' אם עשו תשובה ונתגיירו ה"א שלא יקבלם דלמא משום יראה נתגיירו ולא עשו תשובה גמורה קמ"ל: