דברים ב, יז

וּמַלִיל יְיָ עִמִי לְמֵימָר

וּמַלֵיל יְיָ עִמִּי לְמֵימָר

וידבר ה׳ אלי פירש״י אבל משילוח מרגלים עד כאן לא נאמר וידבר אלא ויאמר ללמדך שכל ל״ח שנה שהיו ישראל נזופים לא נתיחד עמו הדבור וכו'. פירוש דבור משמע מפיו רבוי דברים והוא ענין חיבה כגון שני אוהבים שמדברים זה עם זה מתוך חבה. אבל אמירה משמע מיעוט דברים אמירה גרידא בעלמא. ובתענית פרש״י לא היה הדבור ביחוד ובחבה דכתיב וידבר ה׳ אלי נתייחד עמי הדבור ואע״ג דמקמי הכי כתיבי קראי דכתיב בהו וידבר אית דאמרי לא היה הדבור אל משה פה אל פה אלא בחזיון לילה.