דברים יט, כ

ישמעו ויראו. מכאן שצריכין הכרזה, איש פלוני ופלוני נהרגין על שהוזמו בבית דין:

וּדְיִשְׁתַּאֲרוּן יִשְׁמְעוּן וְיִדְחֲלוּן וְלָא יוֹסְפוּן לְמֶעְבַּד עוֹד כְּפִתְגָמָא בִישָׁא הָדֵין בֵּינָךְ

וְרַשִׁיעַיָא דְמִשְׁתַּיְירִין יִשְׁמְעוּן וִידַחֲלוּן וְלָא יוֹסְפוּן לְמֶעֱבַד תּוּב כְּפִתְגָמָא בִּישָׁא הָדֵין בֵּינֵיכוֹן

והנשארים ישמעו ויראו. שצריכין הכרזה משא״כ בע״ז של ד״מ שאין נהרגין ולא שייך בהו ובערת הרע מקרבך. אין צריכין הכרזה. מכ״מ גוף הפרשה בע״כ מיירי גם בד״מ מדלא כתיב בתחלת עדותם לפני הכהנים והשופטים, כמו שכתבתי לעיל (שם) דמיירי בדיני ממונות וקבלום. ותו, הרי כתוב (פסוק כ"א) "שן בשן וגו'⁠ ⁠", שהוא ממון.

ו דק"ל למה שינה כאן וכתב והנשארים ולא כתיב וכל ישראל וגו' כמו בפ' ראה גבי מסית ותירץ משום דצריך הכרזה בב"ד איש פלוני וכו' ולעדות פסולים הגזלנים והגנבים ומלוי בריבית ושאר פסולי עדות השנויים במשנה לכן לא כתב כל ישראל כיון שמי שהוא פסול לעדות א"צ לירא מזה כיון דבלא"ה הוא פסול מ"ה כתיב והנשארים וגומר כלומר הנשארים שכשרים להעיד והא דלא פירש רש"י הכא ממתינים עד הרגל כמו בתחלת הפרשה מתורץ ג"כ בזה: