דברים טז, יז

איש כמתנת ידו. מי שיש לו אוכלין הרבה ונכסים מרבין יביא עולות מרבות ושלמים מרבים:

גְבַר כְּמַתְּנַת יְדֵהּ כְּבִרְכָּתָא דַיְיָ אֱלָהָךְ דִי יְהַב לָךְ: ססס

גְּבַר הֵי כְּמֵיסַת מוֹהֲבוֹת יְדֵיהּ כְּבִרְכָתָא דַּיְיָ אֱלָהָכוֹן דִּיהַב לְכוֹן

איש כמתנת ידו. לא שיתן כל אשר לו ויצטרך הוא לבריות כמחשבות פתאי האוילים כאמרם ז"ל (כתובו' פרק נערה שנתפתתה) המבזבז אל יבזבז יותר מחומש:

איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך. רז"ל (חגיגה ח:) למדו מן פסוק זה שמי שיש לו נכסים מרובים יביא עולות מרובים ואם יש לו אוכלים מרובים היינו בניו ובני ביתו שנקראו ברכת ה' כמו שנאמר (תהלים קכח ג–ד) בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך, הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'. לכך אמר תחילה על העולות התלוים בנכסים הן רב הן מעט איש כמתנת ידו היינו כפי נכסיו מסת נדבת ידו וחילו, ואח"כ אמר על השלמים התלוין באוכלין מרובים כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך כי זה תלוי במה שברכך ה' והרבך.

ולפי שבכל הפרשה משה ידבר בנוכח לישראל, א"כ היל"ל כמתנת ידך, ואמר ידו בלשון נסתר ואולי קאי ידו על הקב"ה כמ"ש (ד"ה א' כט יד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. ואמר לשון זה בעולות שכולם כליל לגבוה פן ירע עיניו מליתן משלו לגבוה כל כך עולות הרבה, ע"כ אמר שלא משלו הוא נותן אלא ממה שקבל מידו של הקב"ה וז"ש כמתנת ידו של הקב"ה אם מידו ית' ניתן לו נכסים מרובים אז יחזור ויתן לו משלו ויביא עולות מרובים. ויכול להיות שאוכלין מרובים היינו הגר והיתום והאלמנה וגו' ולצרכם יביא שלמים מרובין ולא ירע עיניך בתתך להם, אלא כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך ולא משלך אתה נותן כי אם משלו יתברך.

איש כמתנת ידו וגו׳. הדבר מובן דהאי קרא מתפרש אחר משמעות מקרא דלקמיה. ולמשמעות הראשון שלא יראה פני ה׳ בלי קרבן א״כ מתפרש זה המקרא כמש״כ התוס׳ חגיגה ד״ח בשם הירושל׳ עני וידו רחבה קורא אני עליו איש כמתנת ידו. עשיר וידו מעוטה ע״ז נאמר כברכת ה׳ וגו׳ פי׳ אם הוא עני אבל בטבעו לפזר צריך לפזר גם על קרבנות החג. וזהו כמתנת ידו בכל דבר. ומי שהוא עשיר וקמצן מכ״מ צריך להביא קרבנות החג כברכת ה׳ וגו׳. [ועי׳ מש״כ ריש ויקרא בהר״ד על המשנה שלהי מנחות אחד המרבה וא׳ הממעיט ובלבד שיכוין דעתו לשמים] כ״ז לפי משמעות הראשון. אבל למשמעות השני שלא יהי נראה ממנו ית׳ בלי ברכה. א״כ מתפרש זה המקרא האיך תהי הברכה איש כמתנת ידו. לפי אופן מתנת ידו כך יהי׳ שפע ברכה ממנו ית׳ ובמה תהי הברכה כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך. לפי הברכה שנתן לך עד כה בזה יהיה הברכה עתה. שהרי אין ראוי לברך למי שלא למד שיתברך בתורה או למי שאינו עוסק שיתברך בעשירות. וכמש״כ בס׳ בראשית מ״ח עה״פ ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. אלא לפי ערך הברכה שנתן לו ה׳ אם בתורה אם בבנים אם בעושר יהי׳ מבורך בכל מועד בשפע וכבר הראינו לדעת דמשנה תורה מתפרש גם לפי הפשט בשתי משמעות: