דברים יב, יא

והיה המקום וגו'. בנו לכם בית הבחירה בירושלים וכן הוא אומר בדוד (שמואל ב' ז, א. ב) ויהי כי ישב המלך בביתו, וה' הניח לו מסביב מכל אויביו. ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים, וארון האלהים ישב בתוך היריעה:

שמה תביאו וגו'. למעלה אמרו (פסוק ו) לענין שילה וכאן אמור לענין ירושלים, ולכך חלקם הכתוב, לתן התר בין זו לזו, משחרבה שילה ובאו לנוב, וחרבה נוב ובאו לגבעון, היו הבמות מתרות עד שבאו לירושלים:

מבחר נדריכם. מלמד שיביאו מן המבחר:

וִיהֵי אַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן בֵּהּ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּהּ תַּמָן לְתַמָן תַּיְתוּן יָת כָּל דִי אֲנָא מְפַקֵד יָתְכוֹן עֲלָוָתֵיכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן מַעְשְׂרָתֵיכוֹן וְאַפְרָשׁוּת יֶדְכוֹן וְכֹל שְׁפַר נִדְרֵיכוֹן דִי תִדְרוּן קֳדָם יְיָ

וִיהֵי אַתְרָא דְיִתְרְעֵי בֵּיהּ מֵימְרָא דַיְיָ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ תַּמָּן לְתַמָּן תַּיְיתוּן יַת כָּל קוּרְבָּנַיָא וּבִכּוּרַיָא וּמַעַשְרַיָא דַאֲנָא מְפַקֵּיד יַתְכוֹן תַּמָּן תִּקְרְבוּן עֲלָוַותְכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן וְתַמָּן תֵּיכְלוּן מַעַשְרֵיכוֹן וְאַפְרָשׁוּת יְדֵיכוֹן וְכָל שְׁפַר נִדְרֵיכוֹן דְּתִידְרוּן קֳדָם יְיָ

מבחר נדריכם. מצות הנדר מן המובחר:

לשכן שמו שם שמה רמז לשני מחיצות אחת לקדשי הקדשים ואחת לקדשים קלים:

את כל אשר אנכי מצוה אתכם. דוקא מה שאני מצוה ולא בהמת חולין לתאוה ומקדיש בשביל זה לשלמים:

עלותיכם וזבחיכם. כבר נתבאר:

ותרומת ידכם. כאן אין הפירוש ביכורים שהרי פסוק זה והבא אחריו לא בא להשמיענו אלא בדבר אכילת קדשים שקרב לגבוה ומכ״מ מותרים לנשים ועבדים. והרי ביכורים אינו קרב לגבוה כלל. אלא הפי׳ של ותרומת ידכם היינו נדבות כמש״כ הרמב״ן מש״ה לא כתיב כאן ונדבותיכם תדע שהרי לא כתיב כאן בכורות והיינו משום שאינו נאכל אלא לכהנים כמו ביכורים אלא פי׳ תרומת ידכם הוא נדבות ומש״ה כתיב כאן תרמת חסר. ולא כמו לעיל ו׳ ולהלן י״ז דכתיב מלא. דשם הוא שם העצם וכאן על שם הפעולה אשר תרימו כמו הרימתי ידי וגו׳:

וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לה׳. דוקא תדרו לה׳ בשביל להקריב לגבוה ומחמת זה חובה להביא מן המובחר שזה כבוד שמים משא״כ במדבר שהיו מקריבים שלמים לחמס לנפשם לא היה החיוב להביא נדרו מן המובחר. וע׳ מש״כ בספר ויקרא ז׳ י״א בפירוש המקרא אשר יקריב לה׳:

[יט] שמה תביאו עולותיכם, כבר נשנה זה למעלה (סי' י"ב) ושם התפרש, רק פה לא אמר נדבותיכם ובכורות בקרכם וצאנכם כי סמך עמ"ש זה למעלה, וכלל זה במ"ש וכל מבחר נדריכם שמלת כל כולל הכל, וממ"ש מבחר נדריכם למד שצריך להביא הכל מן המובחר כמ"ש במנחות (פ"ג ע"ב), ומה שכפל זה שנית ס"ל לרבי שראשונה נאמר לענין שילה, והוא כשטת ר' יהודה למעלה (סי' ט') שמ"ש מכל שבטיכם פי' שגבו המעות מכל השבטים דכן ס"ל לרבי בזבחים (דף קט"ז ע"ב) כי לר"ש צ"ל שמ"ש למעלה מכל שבטיכם מדבר בירושלים, ולדידיה למעלה מדבר בירושלים ופה מדבר משילה והולך לשטתו שפי' אל המנוחה זו ירושלים ונחלה זו שילה וא"כ בא הסדר ירושלים תחלה ואח"כ שילה, ולרבי שהות בר' יהודה שמנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים כן בא הסדר שילה תחלה, וכבר כתבתי למעלה (סי' י"ז) שכ"א לשטתו עיי"ש:

כ ר"ל והרי כתיב לעיל והבאתם שמה וגומר ומתרץ למעלה כו':

ל דקודם שבאו לנוב היו הבמות מותרות וכשבאו לנוב חזרו לאיסורם לפי שהמשכן הוקם בנוב לכך אסורות: [ובמשכיל לדוד כתב דממשנה משמע דכשהיו בנוב וגבעון הותרו הבמות עד שבאו לבית עולמים]: