דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת ראה · דברים פרק יב פסוק יא

דברים יב, יא

וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיהוָה׃

גימטריה של הפסוק כולו: 9,229 · 29 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק יב

8 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · בעל הטורים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על דברים יב, יא

והיה המקום וגו'. בנו לכם בית הבחירה בירושלים וכן הוא אומר בדוד (שמואל ב' ז, א. ב) ויהי כי ישב המלך בביתו, וה' הניח לו מסביב מכל אויביו. ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים, וארון האלהים ישב בתוך היריעה:

שמה תביאו וגו'. למעלה אמרו (פסוק ו) לענין שילה וכאן אמור לענין ירושלים, ולכך חלקם הכתוב, לתן התר בין זו לזו, משחרבה שילה ובאו לנוב, וחרבה נוב ובאו לגבעון, היו הבמות מתרות עד שבאו לירושלים:

מבחר נדריכם. מלמד שיביאו מן המבחר:

תרגום אונקלוס לדברים יב, יא

וִיהֵי אַתְרָא דִי יִתִּרְעֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן בֵּהּ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּהּ תַּמָן לְתַמָן תַּיְתוּן יָת כָּל דִי אֲנָא מְפַקֵד יָתְכוֹן עֲלָוָתֵיכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן מַעְשְׂרָתֵיכוֹן וְאַפְרָשׁוּת יֶדְכוֹן וְכֹל שְׁפַר נִדְרֵיכוֹן דִי תִדְרוּן קֳדָם יְיָ

תרגום יונתן לדברים יב, יא

וִיהֵי אַתְרָא דְיִתְרְעֵי בֵּיהּ מֵימְרָא דַיְיָ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִינְתֵּיהּ תַּמָּן לְתַמָּן תַּיְיתוּן יַת כָּל קוּרְבָּנַיָא וּבִכּוּרַיָא וּמַעַשְרַיָא דַאֲנָא מְפַקֵּיד יַתְכוֹן תַּמָּן תִּקְרְבוּן עֲלָוַותְכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן וְתַמָּן תֵּיכְלוּן מַעַשְרֵיכוֹן וְאַפְרָשׁוּת יְדֵיכוֹן וְכָל שְׁפַר נִדְרֵיכוֹן דְּתִידְרוּן קֳדָם יְיָ

אבן עזרא על דברים יב, יא

מבחר נדריכם. מצות הנדר מן המובחר:

בעל הטורים על דברים יב, יא

לשכן שמו שם שמה רמז לשני מחיצות אחת לקדשי הקדשים ואחת לקדשים קלים:

העמק דבר על דברים יב, יא

את כל אשר אנכי מצוה אתכם. דוקא מה שאני מצוה ולא בהמת חולין לתאוה ומקדיש בשביל זה לשלמים:

עלותיכם וזבחיכם. כבר נתבאר:

ותרומת ידכם. כאן אין הפירוש ביכורים שהרי פסוק זה והבא אחריו לא בא להשמיענו אלא בדבר אכילת קדשים שקרב לגבוה ומכ״מ מותרים לנשים ועבדים. והרי ביכורים אינו קרב לגבוה כלל. אלא הפי׳ של ותרומת ידכם היינו נדבות כמש״כ הרמב״ן מש״ה לא כתיב כאן ונדבותיכם תדע שהרי לא כתיב כאן בכורות והיינו משום שאינו נאכל אלא לכהנים כמו ביכורים אלא פי׳ תרומת ידכם הוא נדבות ומש״ה כתיב כאן תרמת חסר. ולא כמו לעיל ו׳ ולהלן י״ז דכתיב מלא. דשם הוא שם העצם וכאן על שם הפעולה אשר תרימו כמו הרימתי ידי וגו׳:

וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לה׳. דוקא תדרו לה׳ בשביל להקריב לגבוה ומחמת זה חובה להביא מן המובחר שזה כבוד שמים משא״כ במדבר שהיו מקריבים שלמים לחמס לנפשם לא היה החיוב להביא נדרו מן המובחר. וע׳ מש״כ בספר ויקרא ז׳ י״א בפירוש המקרא אשר יקריב לה׳:

מלבי"ם על דברים יב, יא

[יט] שמה תביאו עולותיכם, כבר נשנה זה למעלה (סי' י"ב) ושם התפרש, רק פה לא אמר נדבותיכם ובכורות בקרכם וצאנכם כי סמך עמ"ש זה למעלה, וכלל זה במ"ש וכל מבחר נדריכם שמלת כל כולל הכל, וממ"ש מבחר נדריכם למד שצריך להביא הכל מן המובחר כמ"ש במנחות (פ"ג ע"ב), ומה שכפל זה שנית ס"ל לרבי שראשונה נאמר לענין שילה, והוא כשטת ר' יהודה למעלה (סי' ט') שמ"ש מכל שבטיכם פי' שגבו המעות מכל השבטים דכן ס"ל לרבי בזבחים (דף קט"ז ע"ב) כי לר"ש צ"ל שמ"ש למעלה מכל שבטיכם מדבר בירושלים, ולדידיה למעלה מדבר בירושלים ופה מדבר משילה והולך לשטתו שפי' אל המנוחה זו ירושלים ונחלה זו שילה וא"כ בא הסדר ירושלים תחלה ואח"כ שילה, ולרבי שהות בר' יהודה שמנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים כן בא הסדר שילה תחלה, וכבר כתבתי למעלה (סי' י"ז) שכ"א לשטתו עיי"ש:

שפתי חכמים על דברים יב, יא

כ ר"ל והרי כתיב לעיל והבאתם שמה וגומר ומתרץ למעלה כו':

ל דקודם שבאו לנוב היו הבמות מותרות וכשבאו לנוב חזרו לאיסורם לפי שהמשכן הוקם בנוב לכך אסורות: [ובמשכיל לדוד כתב דממשנה משמע דכשהיו בנוב וגבעון הותרו הבמות עד שבאו לבית עולמים]:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וְהָיָההָיָה פועלה-י-ה26
הַמָּקוֹםמָקוֹם שם עצםק-ו-ם191
אֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר501
יִבְחַרבָּחַר פועלב-ח-ר220
יְהוָה—26
אֱלֹהֵיכֶם—106
בּוֹ—8
לְשַׁכֵּןשָׁכַן פועלש-כ-ן400
שְׁמוֹשֵׁם שם עצם346
שָׁםשָׁם תואר הפועל340
שָׁמָּהשָׁם תואר הפועל345
תָבִיאוּבּוֹא פועלב-ו-א419
אֵתאֵת מילית401
כָּלכֹּל שם עצםכ-ל-ל50
אֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר501
אָנֹכִיאָנֹכִי כינוי81
מְצַוֶּהצָוָה פועלצ-ו-ה141
אֶתְכֶםאֵת מילית461
עוֹלֹתֵיכֶםעֹלָה שם עצםע-ל-ה576
וְזִבְחֵיכֶםזֶבַח שם עצםז-ב-ח93
מַעְשְׂרֹתֵיכֶםמַעֲשֵׂר שם עצםע-ש-ר1080
וּתְרֻמַתתְּרוּמָה שם עצםר-ו-ם1046
יֶדְכֶםיָד שם עצם74
וְכֹלכֹּל שם עצםכ-ל-ל56
מִבְחַרמִבְחָר שם עצםב-ח-ר250
נִדְרֵיכֶםנֶדֶר שם עצםנ-ד-ר324
אֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר501
תִּדְּרוּנָדַר פועלנ-ד-ר610
לַיהוָה—56
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Deuteronomy – Onkelos Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Deuteronomy – Targum Jonathan on Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Deuteronomy – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.