דברים יא, לא

כי אתם עברים את הירדן וגו'. נסים של ירדן יהיו סימן בידכם שתבואו ותירשו את הארץ:

אֲרֵי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְנָא לְמֵעַל לְמֵירַת יָת אַרְעָא דַיְיָ אֱלָהֲכוֹן יָהֵב לְכוֹן וְתֵירְתוּן יָתַהּ וְתֵיתְבוּן בַּהּ

אֲרוּם אַתּוּן עָבְרִין יַת יוֹרְדְּנָא לְמֵיעַל לְמֵירוֹת יַת אַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן וְתֵירְתוּן יָתָהּ וְתֵיתְבוּן בָּהּ

כי אתם עוברים. הטעם כן תחלו לעשות ותהיה הארץ לעולם לנחלה לכם:

כי אתם וגו׳. לאיזה תכלית נצטוו לעשות כן. מפרש כדי שיהי׳ מעשה רבה זו בבואם גורם התרגשות הנפש כדרך כל פעולה במעשה פועל זכרון בנפש:

כי אתם עוברים לבא לרשת את הארץ וכדי שירשתם אותה וישבתם בה צריכים אתם לשמור לעשות את כל החוקים וכו' ומטעם זה תצטרך לפרש שם את הברכה והקללה בקול רם לדעת שעל תנאי זה אתה מחזיק בארץ, ופה קצר בדבר כי עקר הצווי יבא בפ' תבוא:

ע דאם לא כן הל"ל כי אתם באים אל הארץ וגו' וירשתם אותה ושמרתם לעשות וגו' ועוד דהא כבר כתיב והיה כי יביאך וגו' ואם כן כי אתם עובדים למה לי אלא נסים כו':