בראשית מט, כא

אילה שלחה. זו בקעת גנוסר שהיא קלה לבשל פירותיה כאילה זו שהיא קלה לרוץ אילה שלוחה. אילה משלחת לרוץ:

הנתן אמרי שפר. כתרגומו דבר אחר על מלחמת סיסרא נתנבא (שופטים ד ו) ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי וגו', והלכו שם בזריזות, וכן נאמר שם לשון שלוח (שופטים ה טו) בעמק שלח ברגליו:

הנתן אמרי שפר. על ידם שרו דבורה וברק שירה ורבותינו דרשוהו על יום קבורת יעקב כשערער עשו על המערה, במסכת סוטה (דף יג א). ותרגומו יתרמי עדביה יפול חבלו, והוא יודה על חלקו אמרים נאים ושבח:

נַפְתָּלִי בְּאַרַע טָבָא יִתְרְמֵי עַדְבֵהּ וְאַחְסַנְתֵּהּ תְּהֵי מְעַבְּדָא פֵירִין יְהוֹן מוֹדַן וּמְבָרְכִין עֲלֵיהוֹן

נַפְתָּלִי עַזְגַד קָלִיל דָמֵי לְאַיְילָא דְרָהִיט עַל שִׁינֵי טוּרַיָיא מְבַשֵר בְּשׁוּרַן טָבָן הוּא בִּשַר דְעַד כְּדוֹן יוֹסֵף קַיֵים וְהוּא אִזְדַרַז וַאֲזַל לְמִצְרַיִם וְאַיְיתִי אוֹנִיתָא דַחֲקִיל כְּפִילְתָּא דְלֵית בָּהּ לְעֵשָו חוּלְקָא וְכַד הֲוָה פָּתַח פּוּמֵיהּ בִּכְנִשְׁתָּא דְיִשְרָאֵל לִמְשַׁבְּחָא מִבְחַר מִכָּל לִשְׁנַיָא

נַפְתָּלִי עַזְגַד דְקַלִיל לְמִיבְשַר בְּשׁוּרָן טָבָן וְהוּא בִּשַר לַאֲבוּנָן יַעֲקב מִן שֵׁירוּיָא דְהוּא עַד כְּדוֹן יוֹסֵף בְּחַיִין וְהוּא נָחִית לְמִצְרַיִם בְּשָׁעָא זְעֵירָא וְאַיְיתֵי אוֹנִיתָא דְחַקְלָא כְּפִיל מִן פְּלָטִין דְיוֹסֵף וּכְשֶׁהוּא פָּתַח פּוּמֵיהּ בִּכְנִישְׁתָּא דְיַעֲקב לִישָׁנֵיהּ חָלֵי כְדוּבְשָׁא:

נפתלי אילה שלוחה מנהג במושלי ארץ לשלוח זה לזה האילים וכך הענין כי האילות שנולדו בארץ מלך הצפון יגדלו אותן בהיכלי מלך הנגב ויקשרו כתב הבשורה בקרניה והיא תרוץ מהר ותשוב למעונה ויתבשרו בהן וזה טעם אמרי שפר כלומר אילה שלוחה מבשר בשורות טובות והענין הזה ידוע והוא מוזכר בירושלמי במסכת שביעית (פ"ט ה"ב) אמרו אין אזלין לון חזרין ואי בעית למבדקיה אייתו טביין וישלחון לארע רחיקא בסוף אינון חזרין עבד כן ואייתי טביין וחפי קרניהון בכסף ושלחון לאפריקי ובסוף תלת עשרה שנין חזרון לאתריהון שהתירום לאחר י"ג שנה ומיד חזרו והמשל כי נפתלי שבע רצון ומלא כל טוב וממנו תבא בשורה לכל ישראל כי עשתה ארצו פירות לשבעה כמו שהזכירו רבותינו בפירות גנוסר (תנחומא ויחי יג):

נפתלי אילה שלוחה. על דרך דורון. והמקבל הדורון נותן אמרי שפר. וי"א שאילה רמז לדבורה. הנותן אמרי שפר רמז לשירת ברק עמה. ואמר נפתלי בעבור נחלתו:

אילה שלוחה - גבורים קלים כאילות, כדכתיב: וכצבאים על ההרים למהר.

הנותן אמרי שפר - בשובם מן המלחמה ממהרים מתוך קלותם לבשר בשורות משופרות של נצחון המלחמה, וכדכתיב: זבולון עם חרף נפשו למות, ונפתלי על מרומי שדה, כדרך הצבאים הרצים על מרומי הרים.

נפתלי אילה שלוחה. כי ארץ נפתלי קלה לבשל פירותיה כאילה זו שנצודה ובורחת מתוך המצודה והיא משולחת עתה שאז היא רצה ביותר:

הנותן אמרי שפר. לקונו על שהצילו מן המות ועתה הנה קורא אותו בלשון זכר ושמא הוא מדמה אותו גם לאיל והוא בכל לשון. ד"א הנותן אמרי שפר מוסב על נפתלי שנותן אמרי שפר לקונו על חלקו שנתן לו כאילה זו שמודה לקונה על שברחה מן המצודה. ד"א נפתלי ארץ נפתלי דומה לאילה שהופשטה שאין עורה מחזיק בשרה. ולשון שלוחה הפשטה כדמתרגמינן וישלח והפשיט כך ארץ נפתלי אינה מחזקת רוב פירות שבה וזה הפי' הולך על דרך הדרש שדרשו חז"ל למה נקראת ארץ ישראל צבי לומר לך מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה. ד"א נפתלי אילה שלוחה ארץ נפתלי היא ארץ רצון שהיא קלה לבשל ולשון אילה כמו אילות ולשון שלוחה כמו שלחיך פרדס רמונים. הנותן אמרי שפר פי' ענפים יפים ולשון אמרי כמו שנים שלשה גרגרים בראש אמיר:

נפתלי אילה שלוחה ניבא על מלחמת ברק עם סיסרא שלקח י' אלפים איש מנפתלי ואמר לשון נקבה אילה שלוחה על שם דבורה:

הנותן אמרי שפר על שם ותשר דבורה: אמרי שפר בגימטריא שיר ושבחה:

אילה שלוחה הנותן אמרי שפר בגימטריא ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא:

נפתלי אילה שלוחה. ע"ד הפשט ברכו בקלות שיהיו בני נפתלי קלים כאילה לרוץ ולבשר בשורות טובות ולהודיעם תחלה כאילה זו המבשרת בכתב השלוח בין קרניה.

וע"ד המדרש נפתלי אילה שלוחה זו בקעת גינוסר שממהרת פירותיה כאילה. הנותן אמרי שפר שהיו בני נפתלי מכבדין את המלכים מפירותיהן והיו משפרין דבריהם והמלכים היו מתרצין להן.

ד"א נפתלי אילה שלוחה, מלמד שקפץ למצרים כאילה להביא שטרי המערה לקבור את אביו ולא הספיק לילך עד שעמד חושים בן דן והרגו לעשו על שהיה מעכב על קבורתו של יעקב כן דרשו בב"ר.

וע"ד הקבלה נפתלי אילה שלוחה, ירמוז לצדיק ויזכיר בו אילה שלוחה לפי שהוא שלו והיא כנסת ישראל מלשון (תהלים כב) אילת השחר, וכן שלוחה מלשון שליח, ונפתלי זה נותן אמרי שפר להקב"ה, ואפשר שאונקלוס רמז לזה, וכן אמרו רז"ל מלאך אחד ממתין עד שתתפלל כנסיה אחרונה שבישראל ונוטל כל התפלות ועושה אותם עטרה לראשו של הקב"ה שנאמר (משלי י) ברכות לראש צדיק, וידוע מי הוא ראשו של צדיק וזה מבואר.

נפתלי אילה שלחה קלים כאילות בהשתלחם מן המלחמה לבשר בשורות טובות ומשופרות של נצחון המלחמה. היינו הנתן אמרי שפר וכן הוא אומר ונפתלי על מרומי שדה כעין הצבאים הרצים על מרומי הרים. וי״א נפתלי אילה שלחה לשון מישור כמו איל פארן, אי נמי לשון אילן כמו אילי הצדק.

שלחה כמו נטועה, כמו שלוחותיה נטשו עברו ים.

אמרי שפר לשון ענפים כמו שנים שלשה גרגרים בראש אמיר פי׳ מישור ארצו יהא נטוע מענפים הנותנים פירות יפות ומשופרות.

נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. ר"ת אשה רמז לדבורה שעתידה לצאת מנפתלי:

אילה שלחה. ארצו של נפתלי מבכרת ומבשלת פירותיה כאילה זו שממהרת לצאת:

הנותן אמרי שפר. משם באות בשורות טובות לעולם שמי שבא מארץ נפתלי אמר כבר ראיתי ענבים מבושלים ותאנים ורמונים גמורים וכן ראיתי כבר פרחים וסמדר והבריות שמחות ויפה בעיניהם כשהעולם מתחדש ומתבקר ופירות חדשות באות לעולם וגם י"ל כי בני נפתלי קלים ברגליהם כצבאים וכשהיו ישראל הולכים למלחמה ונוצחים היו בני נפתלי רצים ושבים תחלה ברוב מרוצתם ומשבחין את הישועה וזהו הנותן אמרי שפר:

נפתלי אילה שלוחה שפירותיו מבוכרים יותר מכל ארץ ישראל כאילה ועוד כאיל שהיה אסור ברהטים ושלחוהו שאז רץ יותר מהרה ויהא מברך לשי"ת על זה וזהו הנותן אמרי שפר. והרמב"ן פירש מנהג במושלי ארץ לשלוח זה לזה האילים וכך הענין כי האילות שנולדו בארץ מלך הצפון יגדל אותן בהיכלו מלך הנגב ויקשרו כתב הבשורה בקרניה והיא תרוץ מהרה ותשוב למעונה ויתבשרו בהן וזהו טעם אמרו שפר כלומר אילה שלוחה מבשרת בשורות טובות וזה ידוע ומוזכר בירושלמי שאמרו שבסוף י"ג שנים חזרו למקומם שהתירום אחר י"ג שנה ומיד חזרו ע"כ. או שלוחה מלשון ויפשט ואשלח שכמו האילה שנפשט עורה לא יכיל העור לבשרה שהעור מתקבץ כן נפתלי אין ארצו מכילה פירותיה כל כך הם רבים וגדולים. ויש מפרשים אילה דבורה הנותן אמרי שפר שירת ברק. או ירצה שפירותיה יהיו כל כך שמנות שאם יאכלו עמהם פת לא יברכו על הפת אלא על הפירות לפי שכל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה ולכן המוציא פוטר כל הפירות שאוכלים אותם עם הפת ובארץ נפתלי האוכל פת עם הפירות יברך על הפירות ופוטר את הפת כיצד שאוכל פירות ומצד שומן הפירות לא יוכלו לאכול אותם בלא פת שהפירות עיקר והפת טפל לו וזהו שאמר הנותן אמרי שפר שיברכו על הפירות וזהו שתרגם אונקלוס אחסנתיה יהא מעבדא פירין יהון מודן ומברכין עליהון:

נפתלי אילה שלוחה. י״א נפתלי נופת לי, כי נופת תטופנה שפתותיו מר עובר ע״י בשורות טובות שהיה מבשר לישראל, ויש מפרשים על פרותיו שממהרים להתבשל, ונותן אמרי שפר ע״י מקרא בכורים או ברכת הפירות וקרוב בעיני לומר שאמרי שפר היינו התורה וע״כ המשילו לאילה כדמסיק במסכת עירובין (נד:) אילת אהבים למה נמשלו ד״ת לאילה, לומר לך מה אילה רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה כשעה ראשונה אף ד״ת חביבין על בעליה כל שעה כשעה ראשונה, ואולי שעל זה דרשו נופת לי כי ד״ת מתוקים מדבש ונופת צופים, ור״ל לפי שנקרא נפתלי על שם שד״ת מתוקים כנופת צופים לפיו, ע״כ יזכה להיות כאילה שחביבה על בעלה כל שעה כשעה ראשונה ויתן אמרי שפר, שאפילו ד״ת שנתישנו בפיו הרי הם אמרי שפר, כי שפר מורה על דבר חדש שהוא בשופרו ויופיו.

נפתלי אילה שלחה. כמש״כ הרמב״ן שהי׳ מנהג לגדל אילה כדי לשלוח מכתב ע״י. וא״כ קאי הנותן אמרי שפר על האילה השלוחה במהירותה לזה התכלית. אבל א״כ היה ראוי לכתוב הנותנת. אלא קאי גם על נפתלי שהי׳ כח פיו ליתן אמרי שפר ואי הפי׳ על נפתלי לחוד הי׳ ראוי לכתוב והוא יתן אמרי שפר. אלא הנותן קאי גם על אילה גם על נפתלי וע׳ בס׳ דברים ג׳ ט״ז שהראינו לדעת דשבט נפתלי הי׳ בימי דבורה וברק מושכין שמועתן ממחוקקי מכיר ע״י אמרי שפר לשבטן:

נפתלי. כבר התבאר בגבולי הארץ שנחלת נפתלי התפשטה בכל עבר המזרחי אצל הירדן וכן ממזרח למערב, עד שפגע עם כל השבטים, עז"א נפתלי אילה שלחה, אילה הוא מין אילן, שנמצא ע"מ אלה תחת האלה (יהושע כ״ד:כ״ו) וע"מ אלה תחת אלון ולבנה ואלה, ופה בא ע" אילה שהשמות ישתנו במשקלם כנודע, ושלוחה מורה על התפשטות הענפים ברוחב, כמו שלחותיה נטשו (ישעיהו ט״ז:ח׳), ואמרי הם ענפים מובחרים אשר בראש האילן, כמו בראש אמיר (שם יז ו) אומר נפתלי דומה כאלה שמתפשטת ברוב ענפיה ברוחב עד למרחוק [כמו שמבואר ממעשה דאבשלום שנתלה בענפי הלה] שנותן ענפים יפים שזה אמרי שפר:

ט כתיב אילה שלוחה שהיא לשון נקבה, ואחר כך כתיב הנותן שהוא לשון זכר, ועל זה פירש דבורה וברק:

י רוצה לפרש התרגום מתרגם כן על פסוק זה, ולפי התרגום פירושו כן, מה שאמר הנותן אמרי שפר רוצה לפרש על חלקו הוא יודה אמרי שפר, ומה שכתב רש"י לעיל הנותן אמרי שפר כתרגומו, צריך לומר לפי פירוש דלעיל שפירוש אילה שלוחה על פירות גנוסר, אז פירוש אמרי שפר לפי התרגום שהיו מברכים ברכה הראויה להם ודו"ק: