בראשית מז, ח

וַאֲמַר פַּרְעֹה לְּיַעֲקֹב כַּמָּה יוֹמֵי שְׁנֵי חַיָּיךְ

וַאֲמַר פַּרְעה לְיַעֲקב כַּמָה אִינוּן יוֹמֵי שְׁנֵי חַיָיךְ

כמה ימי שני חייך. תמה כי לא היה דבר מצוי במצרים שיאריך אדם ימים כל כך שיגיע לפרק שהיה אז יעקב בו וגם שיבה זרקה כו:

כמה ימי שני חייך. פשט לפי שראהו זקן מאד ושערות ראשו וזקנו לבנות מרוב הזקנה שאל כן והוא ענהו ימי מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים כלומר מעטים הם שנותי אלא מתוך רעות שהיה לי קפצה עלי זקנה. מדרש בשעה שאמר יעקב מעט ורעים היו אמר לו הקב"ה אני מלטתיך מעשו ומלבן והחזרתי לך דינה גם יוסף ואתה מתרעם על חייך שהם מעט ורעים חייך שמנין התיבות שיש מן ויאמר עד בימי מגורי כך יחסרו משנותיך שלא תחיה כחיי יצחק אביך והם ל"ג תיבות ובמנין זה נחסרו מחייו שהרי יצחק חי ק"פ שנה ויעקב לא חי אלא קמ"ז:

כמה ימי שני חייך. נדמה לו זקן הרבה משאר בני דורו וע"כ שאל לו כן. ויעקב השיב ימי שני מגורי לא אמר שני חיי כמו שהזכיר פרעה אלא מגורי כלומר הימים שאני בהם גר בעוה"ז שלשים ומאת שנה, כן דרך הצדיקים שחושבין עצמן גרים בעוה"ז, אבל אחר שהזכיר מגורי הזכיר ימי שני חיי כלומר חיי צער היו. אבל באבותיו שלא היה להם צער כל כך הזכיר בהם חיים ואחרי כן לשון מגוריהם.

כמה ימי שני חייך מאד אתה נראה זקן ומלא ימים ויעקב השיבו אל תתמה על זה שהרי ימי שני חיי מעט אלא ע״י שרעים היו ימי שני חיי אני נראה זקן מרוב ימים. ונמצא במדרש למה חיי יעקב פחות מאביו ל״ג שנים אלא אמר לו הקב״ה אני הצלתיך מלבן ומעשו ומשכם והחזרתי לך דינה ויוסף ואתה אמרת מעט ורעים היו ימי חייך, חייך אני נוטל מהם כפי חשבון התיבות שאמרת והם הל״ג תיבות שיש מויאמר פרעה אל יעקב עד בימי מגוריהם.

כמה ימי שני חייך. לפי שראה אותו זקן חשב כי רוב שנים היו לו ואמר לו יעקב לא ברוב ימים באה עלי זקנה כי מעט ימי שני חיי אך רעות גדולות וטרחים גדולים באו עלי ומפני הטורח והדאגה קפצה עלי זקנה:

ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם. יש להקשות אם היה מת עתה יעקב אמר כראוי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי אבל אין זו שעת פטירתו אולי ישיג יותר משני חיי אבותיו. ועוד שהיה די שיאמר ימי שני מגורי ק"ל שנה מעט ורעים מה צורך לחזור ולומר היו ימי שני חיי. ועוד למה אמר מגורי שפרעה שאל לו ימי שני חייך והיה לו להשיב ימי שני חיי ק"ל שנה. ועוד למה אמר פעם אחד מגורי ופעם אחד חיי. ועוד מיותר הוא בימי מגוריהם. והתשובה לכולן שהכוונה במגורי הוא כמו מגור מסביב ור"ל מגורי בכאן צער וטלטול ויגון ופחד ולפי ששני חיים רצה לומר חיים טובים לזה אמר ימי שני מגורי ק"ל שנה שלפי שפרעה אמר כמה שני חייך ולשון זה הוא חיים טובים לזה השיב יעקב לא היו לי חיים טובים אלא כל ימי רעים וזהו שאמר ימי שני מגורי ק"ל שנה ועוד אומר לך שימי שני חיי שנראים כטובים אפילו אותם שאינם כל כך רעים מעט ורעים הם ימי שני חיי כלומר הטובים הם רעים ואלו הטובים שלי אינם כל כך טובים כמו הרעים של אבותי שהרעים של אבותי הם יותר טובים מהטובים שלי וזה הוא שאמר ולא השיגו וגו' כלומר לא השיגו בטובה את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם שהם הרעים שלהם ובזה הותרו כל הספקות. ויש לשאול עוד אינו מדרך המוסר שיתאונן אל המלך שאינו בנו והתשובה שיעקב זקן מאד ופרעה תמה על זקנתו שאין בזמנו מאריכים ימי' כ"כ ולכן שאל כמה ימי שני חייך שלא ראיתי זקן כמותך בכל מלכותי והשיב שאין ימיו אלא מאה ושלשים ומעט הם כנגד שני אבותיו שחיו יותר אבל מפני היותם רעים בעמל ואנחות שיבה זרקה בו ונראה זקן מאד:

כמה ימי שני חייך. לפי שהוגד לפרעה שכאשר בא יעקב היה הנילוס עולה לרגליו, והיה פרעה שמח על זה מאוד וחשב שכל זמן שיעקב חי יעלה הנילוס לרגליו לעולם וישקה את פני האדמה, וכאשר ראה את יעקב והנה הוא דל וכחוש ורקות בשר כמשפט הזקנים חשב פרעה שודאי הוא מופלג בזקנה והיום או מחר ימות, וא״כ במאי שמחו המצרים, כי במותו יחזור הנילוס למקומו ע״כ שאלו כמה ימי חייך, והשיב לו ימי שני מגורי מעט ורעים, הזכיר לשון מגורי לומר שלא מחמת רוב ימים הוא כל כך כחוש ורזה כי אם מחמת פחד ומגור מסביב, כי את אשר יגרתי יבא לי וכמה צרות צרורות באמתחותי עלי היו כלנה כל משך זמן ק״ל שנה מעט ורעים היו ימי חיי ולא הגיעו את שני חיי אבותי, ויש לי עוד תקוה להגיע לפרק אבא שהיה חי ק״פ שנה, אע״פ שגם המה היה להם מגור מסביב מכל מקום האריכו ימים לכך נקט לשון מגוריהם גם כלפי אבותיו.

כמה ימי שני חייך. כבר ביארנו כ״פ דחיים משמע פעם חיים פשוטים ופעם על ימי הצלחה. וביומא דע״א א׳ אי׳ כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. וכי יש שנים של חיים ויש שנים שאינם של חיים אר״א אלו שנותיו של אדם המתהפכות מרעה לטובה א״כ פירשו משמעות שנות חיים של הצלחה. ובאשר ראה פרעה את יעקב בשעה זו בהצלחה נפלאה אשר בעת כל ארץ כנען נענים ברעב הנה בנו מושל במצרים ובניו גדולי ערך ומ״מ ראה פניו חולניות ביותר. ע״כ שיער שזקנתו הוא יותר מאשר הי׳ באמת ושאל ע״ז כמה ימי שני הצלחתך: