בראשית מה, כב

לְכָלְהוֹן יְהַב לִגְבַר אִצְטְלַּוָּן דִּלְבוּשִׁין וּלְבִנְיָמִן יְהַב תְּלַת מְאָה סִלְעִין דִּכְסַף וַחֲמֵשׁ אִצְטְלַוָּן דִּלְבוּשִׁין

לְכֻלְהוֹן יְהַב לְגַבְרָא אִסְטְלוֹי דִלְבוּשׁ וּלְבִנְיָמִין יְהַב תְּלַת מְאָה סַלְעִין דִכְסַף וַחֲמֵשׁ אִיסְטוֹלֵי דִלְבוּשִׁין

חליפות שמלות. מלבושים אין זה כמו זה. והפחות שתים:

ולבנימן נתן שלש מאות כסף. טעם שלש מאות כנגד מה שהיו האחים חייבים במכירתו כי עשרה פעמים שלשים שקלים שהם דמי עבד הם ג' מאות. וזה ממה שאמרו המוכר עבדו לעכו"ם קונסין אותו עד עשרה בדמיו כלומר בדמי העבד שהם שלשים.

וחמש חלפת שמלת. רמז לו שעתיד לצאת ממנו מרדכי הצדיק שיצא בחמשה לבושי מלכות, שנאמר (אסתר ח׳:ט״ו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, וזהו שכתוב בו (אסתר ב׳:ה׳) בן קיש איש ימיני, כי מבנימן היה.

לכלם נתן לאיש חלפות שמלת הלמ״ד בפתח.

חלפת שמלת חלוקים ומכנסיים שדרך בני אדם להחליף ודומה לו היא שמלתו לעורו זהו החלוק הטפל לעורו. וי״א מלבושי בגדים לפי שגרם להם שקרעו בגדיהם שלא כדין כשצוה לתת הגביע באמתחת בנימין ונתביישו על שהיו קרועי בגדים. ולבנימן על ידי שלא היה במכירתו נתן שלש מאות כסף אבל לשאר אחיו שמכרוהו לא נתן כדי לקנוס כל א׳ עשר ידות יותר מדמי עבד. כמו שאמרו רבותינו בגיטין פרק השולח המוכר עבדו לעובד כוכבים קונסין אותו עד עשרה בדמיו. והשלש מאות כסף הם עשר ידות מדמי עבד כדכתיב בפרשת משפטים כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו.

וחמש חלפת שמלת אחת על שקרע בגדיו עם אחיו והשנית על שהוא בן אמו והשלשית על בושתו שהוציא עליו שם גניבה ושתים שהיה מחייבו תשלומי כפל. ד״א וחמש חלפת שמלת על דרך ותרב משאת בנימן ממשאות כלם חמש ידות.

ולבנימין נתן שלש מאות כסף. מאי שנה לא פחות ולא יותר. ויש לומר דזהו מ"ש חז"ל בפרק השולח המוכר עבדו לגוים קונסין אותו עד עשרה בדמיו וכמה דמי עבד הקצובים בפרשת ערכין ל' ודוק ותשכח ל' עשר פעמים עולים שלש מאות ולכך הפסיד מן שאר האחים שלש מאות בשביל הקנס הזה וזהו עשרה בדמיו ומכאן סמכו רז"ל:

וחמש חליפות שמלות. כמו ותרב משאת בנימין ממשאות כולם חמש ידות וכאן לכל אחד חליפות ולבנימין חמש חליפות דהיינו חמש ידות על כל אחד ואחד:

לכלם נתן לאיש חליפות שמלות נתן להם כן לפי שהיו קרועים בגדים שנאמר ויקרעו שמלותם ועוד לפי שהם הפשיטו אותו שנאמר ויפשיטו את יוסף את כתנתו והוא רצה לשלם להם טובה תחת רעה ומה שנתן לבנימין ש' כסף לפי שהוא הוציא ג' דבות על אחיו וכל דבה רעה ראוי לפרוע בעבורה ק' כסף שנאמר וענשו אותה מאה כסף כי הוציא שם רע ואע"פ שאין זה שוה לאותו הענין יש לו קצת דמיון ואע"פ שהיה ראוי לתת השלש מאות כסף להם כבר נפטר מאותו העונש במכירתו ואף שנענש בכולם כמו שאמרו ז"ל רצה לפרוע עוד שיצא ממנו הממון ומה שנתן לו חמש חליפות שמלות רמז שיצא ממנו מרדכי שיצא בה' לבושי מלכות: