בראשית מד, ה

הֲלָא דֵּין דְּשָׁתֵי רִבּוֹנִי בֵּהּ וְהוּא בָּדָקָא מְבָדֵק בֵּהּ אַבְאֶשְׁתּוּן דִּי עֲבַדְתּוּן

הֲלָא דֵין דַהֲוָה שָׁתֵי רִבּוֹנִי בֵּיהּ וְהוּא מְטַיְירָא הֲוָה מְטַיֵיר בֵּיהּ אַבְאֵשְׁתּוּן מַה דַעֲבַדְתּוּן

הלא זה אשר ישתה אדני בו לא הזכיר להם הגביע אבל דבר עמהם כאלו בידוע שהם לקחו הגביע ולכך אמר הלא זה שלקחתם הוא אשר ישתה אדני בו גם הם ענו כאילו אינם יודעים מה מבקש ואיך נגנב מבית אדוניך כסף או זהב ואמרו אשר ימצא אתו מעבדיך כסף או זהב גנוב ומת:

וטעם אשר ישתה אדני בו עלילה להגדיל עליהם האשם כי הגונב כוס המלך אשר ישתה בו בוזה המלכות ולא יועיל כי ירבה שחד ותשלומין:

והוא נחש ינחש בו כי איננו רוצה שיהיה הכוס שלו לאחרים וישאל למנחשים עליו וזהו שאמר איש אשר כמוני וכוונתו לומר כי על פי המנחשים ידע שהם גנבוהו ולכך רדף אחריהם יותר מכל הבאים בביתו וכל זה להתנכר בענין כאשר התנכר בחפשו שהחל בגדול ובקטן כילה:

והוא נחש ינחש בו. הוא נסה אתכם בו לדעת אם אתם גנבים. כמו נחשתי. וכן כי נחש ינחש. וטעמו למה לא פחדתם כי לנסותכם שמתי גביע הכסף לפניכם והעלמתי עיני עד שתקחוהו. ויאמר ר' יונה כי פי' בו. בעבורו וכן הוא טעמו והוא ישאל למנחשים בעבורו. גם כי נחש ינחש כי איש כמוני יש לו מנחשים וי"א כי הגביע היה מצוייר ובו היה מסתכל לפני אחיו ואומר זה הוא הגדול וזה נולד אחריו:

והוא נחש ינחש בו - יש לומר שהיה מראה עצמו לעיניהם כיודע עניינים על ידי קסם ונחש. ויש מפרשים: חכם כמותי ינחש על ידי הכוס מי גנבו ממני, לפי שכתוב לפנינו כי נחש ינחש איש אשר כמוני ואין כתוב שם ינחש בו.

הלא זה אשר ישתה אדוני בו. היה דברו עמהם כחושב שיהיו כולם יודעים הדבר:

הלא זה אשר ישתה וגו'. היאך עלה בדעת' לגנבו הלא ידעתם שהגביע שאדוני שותה בו צריך הוא לו כל שעה וחביב עליו ומיד שלא ימצאנו נחש ינחש הוא בעצמו שיודע לנחש או יצוה לאחרים עליו לדעת מי גנבו:

הלא זה אשר ישתה אדני בו. פירוש הלא זה שלקחתם הוא אשר ישתה אדני בו. והעליל אותם בגביע כדי להגדיל אשמתם, כי הגונב כוס מבית המלך הלא הוא מבזה את המלכות והוא חייב מיתה.

והוא נחש ינחש בו. כלומר היה לכם לחשוב כי ישאל למנחשים על זה וידע שאתם גנבתם אותו. ונתן בדבריו אלו טעם למה שרדף אחריהם יותר מכל הבאים שם משאר הארצות לפי שידע זה בחכמת הנחש שהם גנבוהו. והשיבו הם.

והוא נחש ינחש בו הלא יש לכם לדעת שלכך הניחו על השלחן והעלים עיניו ממנו כדי לנסותכם לראות אם תגנבוהו. וי״מ והוא נחש ינחש בו הלא יש לכם לדעת כי הוא ישאל למנחשים בעבורו כי איש כמוהו יש לו מנחשים ויודעים לגלות גנבות. ופי׳ בו בעבורו. ד״א הוא לשון אות ודוגמתו נחשתי ויברכני נראה לו בסימן רע כשאבד ממנו כלי חשוב כמותו. ואין לפרשו לשון קסם דגנאי הוא גבי גדול.

הלא זה אשר ישתה אדני בו. ויכולים אתם לדעת שיתבקש קודם שתרחיקו כדי להשקות את אדוני ואפי' היה הדבר שאין מתבקש הלא ידעתם כי נחש ינחש אדוני בו בדבר הגנוב לו ויודע הכל כי הגיד לכם דרך מולדתכם ואיך גנבתם ממנו כי כל דבר לא יכחד מאדוני:

הלא זה אשר ישתה אדוני בו וגו' פירוש כל גנב צריך לשמור שלשה תנאים לשלא ימצא הגניבה בידו. אחד שלא יגנוב כלי שמשתמשים בו תמיד שמיד ידעו כי גנוב הוא. שנית שלא יגנוב דבר מבית האדון שיחקרו מאד עליו. שלישית שלא יגנוב דבר שיהיה שוויו גדול שיעשו עליו חקירה גדולה וימצא הגנב לזה אמר להם חטאתם בכל השלשה תנאים. כנגד התנאי הראשון גנבתם דבר שמשתמשים בו תמיד והוא כוס או גביע ששותים בו תמיד וזה הוא שאמר הלא זה אשר ישתה. גם טעותם בתנאי השני אדוני בו. גם טעיתם בתנאי השלישי ששוויו גדול שהוא כלי שמנחש בו ויודע בו העתידות:

הרעותם אשר עשיתם כלומר השחתם אומנות הגניבה שלא ידעתם לגנוב כמו שאומר משל הדיוט אין תולין לגנב לפי שגנב אלא לפי שלא ידע לגנוב ולזה לא אמר רע עשיתם:

הלא זה אשר ישתה אדוני בו לא אמר הלא הגביע אשר ישתה אלא זה לומר אתם גנבתם אותו ואתם יודעים אם הוא גביע או כוס ולזה השיבו ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב כלומר אין אנו יודעים אם הוא שחור או לבן או אם הוא מכסף או מזהב ולזה לא אמרו ואיך נגנוב גביע:

הלא זה וגו׳. לא הצרך להזכירו להיות האיש הלז הוא הנותן הגביע באמתחת בנימין, לזה לא היה צריך להזכירו ומובן אצלו הדבר שעל הגביע הוא מדבר, וכונת דבריו הוא להודעת טעם הרגשתם בגנבה תכף ומיד, כי זה יגיד שהדברים מעשה ידיהם אשר כוננו, לזה אמרו ״הלא זה אשר ישתה אדני בו״, פרוש, בתמידות, ומצד זה הוא דבר הרגיל להשתמש בו, ומזה ידעו תכף לגנבתו. ואמרו והוא נחש ינחש בא לתת טעם לדבריו בדרך זה בפשיטות שהם גנבוהו ולא חשד בזולת, לזה אמר ״נחש ינחש״ פרוש נחש – מה שלפניו, ינחש – מה שעתיד להיות, ובו נחש וידע כי הם יגנבוהו. ואולי כי לטעם זה נתנו לב עליו אחר הליכתם.

הרעתם אשר עשיתם. קשה, אחר שאמר ״למה שלמתם רעה תחת טובה״, מה מקום לומר הרעתם וגו׳? הלא אין לך רעה בעולם כמשלם רעה תחת טובה.

ואולי שנתכון לסתור הוכחת ההפכיות ממה שהחזירו הכסף השכוח באמתחתם, כי זה האיש אשר אליו גלו שהשיבו עמהם כסף הנמצא אתם, ואם כן יעשה קל וחומר ״הן כסף וגו׳ ואיך נגנוב״ כמו שהשיבוהו אחר כך, לזה אמר הרעותם אשר עשיתם כי בזה סתרתם לאותה חזקה שהחזקתי אתכם בכשרות במעשה אשר עשיתם בהשבת הכסף, והורעה חזקתכם כי לא אנשי אמת הם, ותולה אני המעשה בדרך מקרה, והוא מהמקרים אשר יעשו גם הגנבים ולא ממוסר השכל.

עוד ירצה באמרו הרעתם אשר עשיתם, פרוש בהשבת הכסף, כי באמצעות דבר זה גלו אדעתם כי מה שהחזירו הכסף זה אדרבא מהרשע עשו כן, להחזיק אותם באנשים בעלי אמונה, שבאמצעות זה יאמינו בהם וימצאו מקום לגנוב דברים יקרים וחשוב מכסף המושב, כי מחזיק הגביע ליקר הערך מהכסף שהשיבו עמהם.