בראשית מב, לו

אתי שכלתם. מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף:

שכלתם. כל מי שבניו אבודים קרוי שכול:

וַאֲמַר לְהוֹן יַעֲקֹב אֲבוּהוֹן יָתִי אַתְכֶּלְתּוּן יוֹסֵף לֵיתוֹהִי וְשִׁמְעוֹן לָא הֲוָה הָכָא (לֵיתוֹהִי) וְיָת בִּנְיָמִן תִּדְבְּרוּן עֲלַי הֲווֹ כָלְּהוֹן

וַאֲמַר לְהוֹם יַעֲקב אֲבוּהוֹן יָתִי אִתְכָּלְתּוּן יוֹסֵף אֲמַרְתּוּן חֵיוְתָא בִּישְׁתָּא אַכְלְתֵיהּ וְשִׁמְעוֹן אֲמַרְתּוּן מַלְכָּא דְאַרְעָא כַּפְתֵיהּ וְיַת בִּנְיָמִין בַּעֲיַין אַתּוּן לְמִיסַב עָלַי הֲוָאָה צוּקְתָא דְכוּלְהוֹן

וַאֲמַר לְהוֹן יַעֲקב אֲבוּהוֹן יָתִי תְכֶלְתּוּן יוֹסֵף מִן שָׁעָא דִשְׁלָחִית יָתֵיהּ לְוַתְכוֹן לֵית אֲנָא יָדַע מַה הֲוָה בְּסוֹפֵיהּ וְיַת בִּנְיָמִין אַתּוּן בַּעֲיָין לְמִיסַב וְעָלַי הִינוּן לְמוֹקְמָא תְּרֵי עֲשַר שִׁבְטִין:

כלנה. כל הצרות האלה:

עלי היו כלנה. אין אחד מאלו המקרים באחד מבניכם אבל כולם בבני זה בלי ספק אינו כי אם בסבת מריבותיכם זה עם זה ואתם המשכלים אותי:

כולנה ב' במסורה הכא ואידך ואת עלית על כולנה. לומר שצערו על בנימין עלה על כל הצער שנצטער משמעון ויוסף לפי שהוחזק בו ג"פ ואמרי' תינוק אף על פי שאין ניחוש יש סימן. ד"א כלנה כתיב חסר שעלי מוטל מזון נשותיהם שהם כלותי:

אותי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו. כמובן כי תלכו לבקש שמעון הנה כולכם מועללים וקודם שראה העלילה לא הקפיד כ"כ:

אתי שכלתם. מבואר שחשדם שהם נגעו בידיהם ביוסף ובשמעון כפרש״י:

עלי היו כלנה. דבר בפ״ע בלשון נסתר. כל בני עלי היו לצערי ולמרר את חיי. במה שמתקוטטים עד שהורגים לבסוף זא״ז:

אתי שכלתם. אמר אתם גרמתם לי שתים רעות, א] אתי שכלתם במה שאני משוכל מבני. ב] כי חטא אבדתם הוא עלי, שאני גרמתי מיתת יוסף על ששלחתיו למקום סכנה כמש"ש במקומו, וכן עלי יהיה אבדת שמעון ובנימין מה ששלחתי אותם במקום סכנה, ונתירא מעונש ע"ז:

נ (רא"ם), תימה דהכא משמע שיעקב אבינו נודע לו עכשיו בעת שהיו מבקשים שירד בנימין עמהם שמכרו את יוסף, ואם כן איך אמר להם אחר כך (לקמן מ"ד כ"ז) אתם ידעתם וגו', ואומר אך טרוף וגו' (שם פ' כ"ח). (צד"ל), הקושיא מעיקרא ליתא, כי לא מצינו שיעקב אמר לבניו אתם ידעתם וגו' רק יהודה אמר כן ליוסף בשם אביו, ואפשר לומר שיהודה בדה זאת מלבו כדי שיכמרו רחמי יוסף עליו כשם שאמר (שם פ' כ') ואחיו מת, ופירש רש"י (שם ד"ה ואחיו) מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו, הכי נמי באמרו אך טרוף טורף יוסף ולא ראיתיו וגו', שהרי יעקב אמר עכשיו לא ירד בני עמכם כי אחיו מת, ולא אמר טורף כנזכר לעיל: