בראשית מא, לט

אין נבון וחכם כמוך. לבקש איש נבון וחכם שאמרת, לא נמצא כמוך:

וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף בָּתַר דְּאוֹדַע יְיָ יָתָךְ יָת כָּל דָּא לֵית סָכְלְתָן וְחַכִּים כְּוָתָךְ

וַאֲמַר פַּרְעה לִיוֹסֵף בָּתַר דְאוֹדַע יְיָ יָתָךְ יַת כָּל דָא לֵית סוּכְלָתָן וְחַכִּים כְּוָותָךְ

נבון - מבין עתידות ורואה הנולד.

וחכם - קיבץ חכמות ממה שראה ושמע.

אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת. את כל החכמה הזאת, אתה אמרת ירא פרעה איש נבון וחכם.

אין נבון וחכם כמוך. מאשר נתישב בלבם הפתרון והיה בכל דבריו אלה נתון עצת חכמה היה הדבר בעיניהם כאלו בא הכל כבר. וע"כ אמר אחרי הודיע בלשון עבר.

אחרי הודיע קאי אף אסיפא כלומר אחרי אשר הודיע אלקים אותך ואחרי אשר אין נבון וחכם כמוך אתה תהיה על ביתי.

אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת וגומר. יש בזה הענין ספקות: הספק הא' למה האמין פרעה פתרונו של יוסף אולי יהיה שקר כפתרון החרטומים שסמוך לפתרונו עשאו שליט בכל ארץ מצרים היה ראוי שימתין אם הוא אמת ואז ימליכהו ואם יהיה נמצא אח"כ שקר במה יהיה נשאר שלטנותו: הספק הב' איך החרטומים שהיו חכמים גדולים לא ידעו לפתור פתרון שהתינוקות יודעים ששבלים טובות הם שני שבע ושבלים רקות שני רעב וכן פרות טובות ורעות. והיתר הספק הא' הוא שאע"פ שרז"ל אמרו ארורים הרשעים שאין טובתן שלימה מזכירו בלשון בזיון נער שוטה עברי שלשוננו אינו מכיר עבד כתוב בנימוסי מצרים שאין עבד מולך כל דבריהם אמת. אבל דרך הפשט כל דברי שר המשקים היו להגדיל ידיעתו ושלא היה חכם לבד אלא גם כן רוח הקדש שורה עליו ויתן אותי במשמר ואת שר האופים כפל מלת אותי לפי שא"ת שמה שפתר לי טוב ולשר האופים תלייה הוא לפי שראה שבית האסורים שלו קשה משלי וברזל באה נפשו יותר ממני אינו כן אלא אותי ואת שר האופים בשוה וא"ת לפי שהוא חלם בלילה שמושל מאדים ואני חלמתי בלילה שמושל צדק אינו כן בלילה א' חלמנו וא"ת לפי שחלומו מבולבל ושלי מסודר ולזה ראה שחלומו רע אינו כן איש כפתרון חלומו פירוש חלום הראוי לפתרון לא חלום בלתי מסודר שא"א לפותרו וא"ת שהוא זקן ולמד חכמה אינו כן אלא נער וא"ת הוא מכשף עברי הוא וא"ת שהוא בן חורין ולמד חכמה וזוכר אותה עבד הוא ואם למד שכח שלבו טרוד בעבדות וא"ת אדוניו חכם ולמד ממנו אינו כן שהוא עבד לשר הטבחים ששרים כאלו אין בהם חכמה ובמלאכתם עוסקים וא"כ אינו חכם אלא נביא ולזה האמינוהו ולזה אמר הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו ואמר אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אמר כל לכלול גם לחלומות שר המשקים ושר האופים. תשובה ב' שראה שפתרון זה מתיישב בשכל ששבלים טובות הם שבע ושבלים רעות רעב ופרות טובות לחרוש ולזרוע. והיתר הספק הב' איך החרטומים לא ידעו לפתור פתרון מבואר כזה. התשובה שאמרו שהחלום צריך שיורה חידוש ושיהיה איפשר להיות ושבע אינו חידוש במצרים שנילוס עולה ומשקה ורעב הוא נמנע שנילוס עולה ומשקה והאמת שהכל סבה מאת ה' ואיך יעלה יוסף לגדולה אם החרטומים יהיו פותרים האמת לכן הקב"ה השיב חכמים אחור ודעתם סכל כן נראה לי בתשובת אלו הספקות. עוד שני ספקות בענין פרעה עם נבוכדנאצר: הספק הא' מדוע פרעה לא שכח החלום ונבוכדנאצר שכחו שאלו החלומות מן השמים באו: הספק הב' מדוע פרעה לא צוה להאביד לחרטומים ונבוכדנאצר צוה להאבידם שפרעה היה יותר ראוי בזה לפי שאמר להם חלומו ונבוכדנאצר לא היה ראוי שיאבדם לפי ששאל מה שאין לו מבוא בחכמה אלא בנבואה כמו שאמרו לו חכמיו. היתר הספק הא' שנבוכדנאצר היה שונא מאד לישראל שהרג מהם רבבות והיה מכלה אותם בשנאתו לולי רחמי שמים לכן סבב הקב"ה שישכח גם החלום לשיהיה דניאל אהוב למלך ולא ירע יותר לישראל וכשהגיד לו גם חלומו עשאו אלוה ולדניאל סגיד ומנחה וניחוחין אמר לנסכא ליה אבל פרעה די לו שידע יוסף הפתרון שלא היה לו ולמצרים שנאה עם העברים אלא מיאוס לאכול לחם עמהם. תשובה ב' שחלום נבוכדנאצר פתרונו היה בד' מלכיות עד המשיח ואם היה דניאל פותר חלום לבד היה נבוכדנצר אומר הרוצה לשקר ירחיק עדיו לכן שכח גם החלום לשיראה בעיניו ולבבו יבין שכל דברי דניאל האמת והצדק. תשובה ג' שאם היה שוכח פרעה חלומו לא היה אומר שר המשקים אתנו עברי שיודע החלום שנשכח שלא ידע שר המשקים אלא שיודע לפתור חלומות ואחר שפרעה לא יצטרך אלא פתרון החלום יוכל לומר ושם אתנו נער עברי שידענו. והיתר הספק הב' מדוע נבוכדנאצר צוה להאביד לכל חכמי בבל ופרעה לא צוה כן נבוכדנאצר עשה כדין לפי שחכמיו יעצוהו שיהרוג לכהנים ויחריב בהמ"ק שאם היה קיים היה שואל מה החלום הזה אשר חלם ונביאי ישראל היו משיבים לו או באורים ותומים והיה ראוי שחכמי בבל שיעצו כן יהיו יודעים להשיב כמו שישיבו אורים ותומים וכמו שאחז"ל על פסוק ענו כשדאי קדם מלכא לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחוייא ומלתא די מלכא שאיל יקירא ואחרן לא איתי די יחוינה להן אלהין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי ודרז"ל אמרו לו כשהיה בהמ"ק קיים היה אדם הולך אצל הנביא או אצל הכהנים ושואל באורים ותומים ומגלה לו הדבר וזהו רמז הכתוב שאמר ואחרן כאלו אמר ואהרן לא איתי די יחוינה שאותיות אחה"ע מתחלפות אמר להם אתם יעצתם להחריבו מיד כעס ואמ' להובדא לכל חכימי בבל אבל פרעה לא היה ראוי שיהרוג לחרטומי' שהחכמים אין יודעים כל הדברים. תשובה שנייה לא היה דין שפרעה ישמיד לחרטומים לפי שאם היו אומרים אין אנו יודעים פתרונו דין היה שישמידם אבל הם היו פותרין ז' בנות אתה מוליד וז' אתה קובר ואע"פ שלא היה מתיישב בדעתו לא היה דין להרגם שיאמרו האמת אתנו ותמתין כי יבוא פתרוננו:

אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. פי' הוא היה חכם מאחר שפתר החלום ונבון במה שאמר ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם ויפקד פקידים על הארץ וחמש וגו' שזה אינו פתרון אלא תבונה לשלא יכרת הארץ ברעב. או יאמר אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת שרוח אלהים בך לא יש נבון וחכם שיהיה דומה לך שאתה נבון וחכם וגם בך רוח אלהים והנבונים החכמים האחרים אין בהם רוח אלהים וזהו טעם כל. או יאמר אחרי הודיע אותך את כל זאת שנתת עצה שאינה פתרון החלום והוא ירא פרעה איש נבון וחכם אני אומר שאין נבון וחכם כמוך שיספיק שתפתור חלום ובזה תהיה חכם אבל מה שאמרת עוד ירא פרעה איש נבון וחכם זהו עצת נבון שיעצת כך לפי שראית שאין נבון וחכם לאותו מינוי כמוך ויעצת כך לפי שאבחר בך וזאת תבונה גדולה ובעבור זהו החידוד שעשית ראוי אתה לשלטנות וגדולה ולזה אמר כל ולכן אתה תהיה הפקיד:

אין נבון וגו׳. פרוש, אין נבון וחכם שיהיה ראוי לעשות דבר זה כמותך, שאתה יש בך רוח אלהים כמו שאמר למעלה, שהוא יותר מנבון וחכם:

אחרי הודיע אלהים אותך. מזה יש להבין שעל ידך יהא מתנהג הענין הנשגב בשלמות ומש״ה הודיע אלהים אותך כמו שהודיע בשביל זה את פרעה משום שבידו הדבר תלוי וכיב״ז אי׳ בתענית פ״ג בעובדא דר״י ואילפא אשר הוכיח ר״י מדשמע הוא את הב״ק ולא אילפא ש״מ דקמי לי׳ שעתא כך מדהודיע ה׳ את כל זה אותך אין נבון וחכם. אין לנו לקוות לאיש שיכלכל בחכמה ובתבונה כמוך. שרצון אלהים לסייעך בזה:

שאלות: מ"ש ג' פעמים ויאמר פרעה אל יוסף, למה חלקם לג' אמירות ומה רצה בכ"א מהם:

אחרי. ר"ל החכמה והתבונה צריכה אל שר הארץ להמציא עצה ותושיה בהנהגת המדינה, ואחר שהודיע ה' אותך כ"ז מי שיקום על הנהגת המדינה לא יחדש דבר רק עצתך ימלא, וא"כ אין נבון וחכם כמוך:

מ דאי לספר בשבחו של יוסף בא למה משבחו בפניו, ועוד למה לא היה משבח אותו כבר כשספר לו חלומו, אלא ודאי זאת הוא תשובה למאמר יוסף שאמר ירא פרעה, כלומר מאחר שרוח אלהים בך שאתה יודע ענין הרעב, ואם כן תדע גם כן איך ומה לעשות בזה לאסוף התבואה: