בראשית מא, יט

דלות. כחושות, כמו (ש"ב יג ד) מדוע אתה ככה דל, דאמנון:

ורקות בשר. כל לשון רקות שבמקרא חסרי בשר, ובלע"ז בלושי"ש:

וְהָא שְׁבַע תּוֹרָן אָחֳרָנְיָן סָלְקָן בַּתְרֵיהוֹן חֲסִיכָן וּבִישָׁן לְמֶחֱזֵי לַחֲדָא וַחֲסִירָן בְּשָׂר לָא חֲזֵתִי כְוָתְהֵן בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם לְבִישׁוּ

וְהָא שְׁבַע תּוֹרָתֵי חוֹרָנִין סָלְקָן בַּתְרֵיהֶן חֲשִיכָן וּבִישָׁן לְמֶחֱמֵי לַחֲדָא וְחַסְיַין בְּבִישְרֵהוֹן לָא חָמִית דִכְוַותְהוֹן בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם לְבִישׁוּ

הוסיף דלות. ותחת מראה אמר תאר. כי זה קרוב מזה:

לא ראיתי כהנה. לא קרה זה ע"ד רעיונך על משכבך סליקו:

ורקות בשר. סי' דדקות ורקות אותו שכתוב רעות הוא רקות והאחרים דקות וסימניך רק רע כדכתיב בפרשת בראשית:

דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר ותאכלנה הפרות הרקות, ושבע הפרות הרקות, ושבע השבלים הריקות, ארבעתן ברי״ש ורי״ש בתראה בצירי. חלומו של פרעה נכפל משום כבודו של יוסף.

דלות ורעות תאר מאד. ההיפוך מנפוחות היינו שהצדדין נפולות בין העצמות ולא עוד אלא ורקות בשר. שאין בשר כלל בין עור לעצם:

לא ראיתי כהנה. בל יאמר רעיונך על משכבך סליקו, כמ"ש אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, עז"א לא ראיתי כהנה, כמ"ש מעלם לא חזי אדם פילא דמעיילא בקופא דמחטא:

א ולא מלשון עוני:

ב פירוש משום דאמרינן (ירושלמי ברכות ט' ז') כל אכין ורקין מיעוטין הן, ורקות דהכא נמי מיעוט הוא, ומהו ממעט ממעט בשר, אבל אין פירושו כמו ריק בציר"י ומעלומי העי"ן: