בראשית לז, יז

נסעו מזה. הסיעו עצמן מן האחוה:

נלכה דתינה. לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם ולפי פשוטו שם מקום הוא, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו:

וַאֲמַר גַּבְרָא נְטָלוּ מִכָּא אֲרֵי שְׁמָעִית דְּאָמְרִין נֵיזֵל לְדֹתָן וַאֲזַל יוֹסֵף בָּתַר אֲחוֹהִי וְאַשְׁכְּחִנּוּן בְּדֹתָן

וַאֲמַר גַבְרָא נַטְלַן מִיכַּן אֲרוּם שְׁמָעִית מִבָּתַר פַּרְגוֹדָא דְהָא אִישְׁתְּרֵי מִן יוֹמָא דֵין שִׁעֲבּוּד מִצְרָאֵי וְאִתְאַמַר לְהוֹם בִּנְבוּאָה דְחִיוָאֵי בָּעַן לִמְסַדְרָא עִמְהוֹן סִדְרָא קְרָבָא בְּגִין כֵּן הֲווֹ אָמְרִין נֵיזַל לְדוֹתָן וַאֲזַל יוֹסֵף בָּתַר אָחוֹי וְאַשְׁכְּחִינוּן בְּדוֹתָן

נסעו מזה הסיעו עצמן מן האחוה נלכה דותינה לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם ולפי פשוטו שם מקום הוא ואין מקרא יוצא מידי פשוטו לשון ר' שלמה ואין הכונה לרבותינו שיפרש לו האיש נסעו מזה מן האחוה והלכו לעורר עליך דינין ותרעומות שאם כן היה נמנע ללכת ולא היה מסכן בעצמו אבל הכונה להם כי האיש גבריאל אשר הגיד לו הגיד אמת ואמר לשון משמש לשני פנים ושניהם אמת והוא לא הבין הנסתר בו והלך אחר הנגלה ממנו וילך אחר אחיו וימצאם בדותן כאשר אמר לו ודרשו זה מפני שהאיש הזה הוא מלאך ואם כן יודע הוא אנה הם ולמה לא אמר הנם בדותן ואמר כמסתפק ששמע מהם שילכו שם ואינו יודע אנה הם עתה ולכן יעשו מדרש במאמרו:

כי שמעתי אומרים שמעתי אותם שהיו אומרים נלכה דותינה וכן רבקה שומעת (בראשית כ״ז:ה׳) היתה שומעת ויתכן שיאמר נסעו הרועים מזה כי שמעתי אנשים אומרים נלכה דותינה אולי הם אחיך דיבר עמו כמסתיר פנים מן הענין:

דתינה. ביו"ד גם בלא יו"ד והמקום אחד:

בדתן - לפי הפשט שם העיר וגם בשופטים היא נזכרת.

נסעו מזה. אין ספק שנסעו מזה המרעה ואין לבקשם באחד מחלקיו:

כי שמעתי אומרים. והטעם שאמרתי שבודאי נסעו הוא כי שמעתי אומרים נלכה לא שראיתים נוסעים:

אחר אחיו. אע"פ שלא מצאם בשכם כדבר אביו טרח יותר ממה שצוה להשיג רצון אביו:

נסעו מזה. שאמרו שאינם חפצים להיות שנים עשר שבטים מכאן ואילך. זה בגימ' י"ב:

וימצאם בדותן שם לימד יהודה עליו זכות ועל כן זכה שמלכו מזרעו שנים כמנין דתן מדוד עד צדקיהו:

כי שמעתי אומרים. יחסר מלת אותם, כי שמעתי אותם אומרים. נלכה דותינה. עשאוהו רז"ל במדרשם מלשון נכלי דתות, כי המלאך רצה לגלות ליוסף מחשבתם הרעה. והנה יוסף לא הבין הנסתר שבתוך הלשון, שהוא נכלי דתות, והלך אחר הנגלה ורדף אחריהם וימצאם בדותן. והוא שאמרו במדרש נסעו מזה הסיעו עצמם מן האחוה והלכו לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם. וזהו שאמר ויתנכלו אותו להמיתו, היו מחשבין תחבולות היאך יסבבו לו מיתה ושלא יצטרכו להמיתו הם עצמם בידיהם. ומזה דרשו רז"ל שאמרו נשסה בו את הכלבים. ואולי כי כן עשו בטרם יקרב אליהם ולא עלתה בידם, וע"כ כשנתקרב אליהם אמרו להרגו בידים והוא שכתוב הנה בעל החלומות הלזה בא ועתה לכו ונהרגהו.

נסעו מזה כאן היו רועים אלא שנסעו מזה.

ויאמר האיש נסעו מזה פירש"י נסעו מן האחוה מנא ליה לרש"י הא אלא י"ל זה גימטרייא י"ב כמנין בני יעקב ועל זה נדחק רש"י לפרש שפירושו מן האחוה נסעו:

נסעו מזה כי שמעתי וגו׳. צריך לדעת לאיזה ענין הצרך לומר נסעו מזה ולא הספיק אמרו ״שמעתי אומרים נלכה״ וגו׳? ורבותינו זכרונם לברכה (בראשית רבה פד) דרשו כי הגיד לו שנסעו מהאחוה והלכו לבקש נכלי דתות שימיתוהו בהם. ולדבריהם קשה למה לא נרתע יוסף לחזור לאחוריו, שאין לך שכיח הזיקא כזה, וחס ושלום היה כמתחיב בנפשו להסתכן בעצמו.

ואולי כי יוסף לא הבין דברי האיש כמו שפרשו זכרונם לברכה. ורבותינו זכרונם לברכה פרשו כן אחר שנתגלה מה שעשו האחים, מה שאין כן יוסף הבין הדברים כפשוטן על זה הדרך: ״נסעו מזה״ – פרוש מכל המחוז ההוא, ואין לו לבקש עוד באותו מחוז, והטעם כי שמעתי אומרים נלכה. ומזה ידע כי עקרו דירתם מכל המקום ההוא, ולא היה יכול לומר ״הלכו דותינה״ שלא ידע בברור שהלכו לדותן אלא מדבריהם, וספר סדרן של דברים. ולצד שהיה בדעתו של יוסף כי זה האיש הוא מעוברי דרך ולא מלאך ה׳, הבין הדברים כפשוטן. וכפי זה יבא על נכון מה שאמר הכתוב וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן, שהיה לו לומר ״וילך יוסף אחר אחיו לדותן וימצאם״. ולפי מה שפרשתי יבא על נכון, שלא החליט לו המלאך שהלכו לדותן אלא שנסעו מהמקום ההוא, לזה היה מבקש לדרכו במקומות אחרים וימצאם בדותן, והבן. ודרשת רבותינו במקומה עומדת, כי התורה הודיעה שדבר אליו המלאך ורמז סוד דבר.

עוד ירצה אמרו אחר אחיו, פרוש כי יוסף דרש דברי המגיד כדרשת רז״ל, והבין גם כן הדברים כפשטן, והכריע הפרוש שאין כונתו לומר אליו שנסעו מן האחוה, אלא כי עודם אחיו ורעיו, והוא אמרו אחר אחיו, פרוש, אחר העמדתם במצב אחיו, ופרש דברי המגיד כפשטן כמו שפרשתי למעלה.

ואם תאמר, אם כן מה הועיל המלאך בהודעה זו, כיון שלא נשמר יוסף? ואולי כי נתכון להרבות שכרו כשילך אחר האחוה כאשר כן עשה. ובזה גם כן לא יקשה איך המלאך יגרם לבטל את אשר ה׳ חשב לעשות להוריד יוסף למצרים לסבות ידועות גדולות ונפלאות. אלא שידע שאין דבריו מבטלין הענין, אלא יש בהם הרוחת זכות של יוסף. ואולי כי באמצעות דבר זה השלים ה׳ גדישת סאה גדולה וכבוד אשר השיג אחר כך במצרים.

נסעו מזה כי שמעתי. תיבת כי הוא מוזר כאן. ושמעתי אומרים מיבעי לכתוב. כי אין זה טעם על הנסיעה. אלא בע״כ הראה לו בדברו כונה שניה מזה וכפי הדרש נסעו מזה. ממה שאתה אומר את אחי. לא כן בדעתם כי שמעתי אומרים וגו׳ כפרש״י. והנה היה לו ליוסף מקודם להתבונן אבל כך גזרה ההשגחה שלא התבונן כלל. ולהביא לענין הנרצה. והנה יש להתבונן דלפי הפשט מבואר שנמכר יוסף בדותן ולא בשכם והלא ברבה מבואר דמש״ה קברו את עצמות יוסף בשכם משום שגנבו אותו בשכם וצ״ל דהבור שהטילהו לשם היה בין שכם ובין דותן והוא קרוב לשכם ובתחומה אבל לפי הכונה הנעלמת במשמעות דתינה מבואר דהלכו סביבות שכם ושם נמכר יוסף:

ח דקשה לרש"י מה ענין תשובה זו על שאלתו, דהא יוסף לא ביקש אלא שיגיד לו איפה הם, והמלאך השיב לו נסעו מזה, ועוד הא יוסף נמי היה יודע שנסעו מזה כיון שלא מצאן שם, לכן פירש הסיעו עצמן מן האחוה, פירש ורוצין להרגך ואל תלך לשם, ומנא ליה לרש"י לפרש כן, י"ל זה בגימטרי' י"ב, והכי פירושו נסעו מי"ב, ר"ל אינם רוצים שיהיו י"ב ורוצין להרגך ולא יהיו אלא י"א דהיינו נסעו מז"ה, אי נמי הוכחת רש"י ממלת זה, כלומר נסעו מזה שאתה אומר את אחי אנכי מבקש, אבל הם נסעו מן האחוה:

ט דקשה לרש"י כיון שאמר לו המלאך נסעו מזה, כלומר נסעו מן האחוה מאי כי שמעתי אומרים וגו', והא כל כי נתינת טעם וראיה הוא והכא מאי ראיה איכא, ולכן פירש נכלי דתות איך יהרגוך: