בראשית י, יב

העיר הגדולה. היא נינוה שנאמר (יונה ג ג) ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים:

וְיָת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִיא קַרְתָּא רַבְּתָא

וְיַת תַּלְסַר דְמִתְבַּנְיָא בֵּינֵי נִינְוֵה וּבֵינֵי חַרְיַית אִיהִי קַרְתָּא רַבְּתָא

וְיַת תַּלְאָסָר בֵּין נִינְוֵה וּבֵין חַרְיַית הִיא קַרְתָּא רַבְּתָא:

היא העיר הגדולה. הקרוב אלי שהוא דבק עם ויבן את נינוה ולהיותו דבק עם רסן או עם כלח איננו רחוק:

ואת רסן בין נינוה בנה רסן בין נינוה ובין כלח וחיבר נינוה וכלח יחדיו והיו דומות לעיר גדולה ולכך נקראת נינוה העיר הגדולה. ד״א מן הארץ ההיא יצא אשור שם איש כמו שפירש״י. ונמצא במדרש מה ראה הקב״ה להעמיד נביא להוכיח את נינוה יותר מכל שאר אדמה אלא בזכות אשור שהיה צדיק שבנה נינוה כדכתיב מן הארץ ההיא יצא אשור פי׳ מן העצה ההיא יצא אשור שלא הסכים לדור הפלגה. צדיק היה ולבסוף כתיב גם אשור נלוה עמם, שלבסוף סרח. אמר ר״ל כסבורים היינו שנתבטלה משפחתו של פוט עד שבא יחזקאל ופירסמה פוט ולוד וכל הערב. והא דלא נתפרשו בתורה שאם תמנה אותם תמצא בהם יותר משבעים אומות.

ואת רסן בין ננוה ובין כלח. עשה חיבור ורסן בין ננוה ובין כלח כמו רסן הסוס שהוא בראש הסוס וראש אחד ביד האדם ומחברן כמו ומתג ורסן, שעשה בניין בין שתי העיירות עד שהגיע הבניין לכאן לכאן וחבר שתי העיירות יחד ונעשו כולם עיר אחת גדולה ונקראו על שם ננוה וכן הוא אומר וננוה היתה עיר גדולה וגו':

הוא העיר הגדולה. לפי הפשט אחר שבנה רסן בין שתי ערים הללו נתחברו שלשת ערים הללו ונעשית עיר גדולה לאלקים. ואח״כ הוסב שלשת הערים ע״ש נינוה לבד. (אח״כ מצאתי בס׳ הכתב והקבלה):

ואת. ואח"כ בנה בין נינוה ובין כלח את העיר רסן, וחשב שגם שם יתקבצו המון רב ותהיה גדולה יותר מנינוה, ולא היה כן, כי נינוה נשארה העיר הגדולה, שלכן ישבו בה מלכי אשור תמיד:

ס משום דלא ידעינן אי העיר הגדולה קאי, על נינוה או על כלח. (נחלת יעקב בשם תוספות דיומא דף י'.), דאי סלקא דעתך דכלח הגדולה הוה ליה למימר ובין כלח העיר הגדולה, היא למה לי ועיין שם: