במדבר לה, יב

מגאל. מפני גואל הדם שהוא קרוב לנרצח:

וִיהוֹן לְכוֹן קִרְוַיָא לְשֵׁזָבָא מִגָאֵל דְמָא וְלָא יְמוּת קָטוֹלָא עַד דְיֵקוּם קֳדָם כְּנִשְׁתָּא לְדִינָא

וִיהוֹן לְכוֹן קִרְוַיָא לְמִקְלַט קָטוֹלָא מִן תְּבַע אַדְמָא וְלָא יְמוּת קָטוֹלָא עַד דְיֵיקוּם קֳדָם כְּנִשְׁתָּא לְדִינָא

למקלט מגואל, כלומר מגואל הדם הקרוב לנרצח.

למקלט מגאל מחמת פחדו של גואל קרובו של הרוג.

ולא ימות הרצח לפי שנאמר ורצח גואל הדם את הרוצח שומע אני בינו לבין עצמו יהרגנו ת״ל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט.

ולא ימות הרוצח עד עמדו וגו׳. לפי הדרש במכות די״ב קאי על הנהרג עפ״י סנהדרין. אבל לפי הפשט לא נזכר בכל הפרשה אלא הנהרג ביד גואל הדם. ובאופן שאין התראה וכדומה. שאין ביד ב״ד להרגו. אלא שניתן ביד גואל הדם וכאשר יבואר עוד בפרשה. ופי׳ הכתוב שלא ימות ביד גואל הדם עד עמדו וגו׳. דמתחלה בא הרוצח לעיר מקלט ושם חוקרים ב״ד אם ראוי להשאר שם וינצל או לא וכדכתיב להלן כ״ד ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם. והכי אי׳ במכות ד״י מתחלה אחד שוגג ואחד מזיד וגו׳. ואפי׳ רבי אינו חולק אלא על מזיד ודאי. אבל שוגג לכ״ע גולה ושופטין אותו האיך היה השוגג:

ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט ר"ל אף ביד גואל הדם שיכול להרגו גם בשוגג כשמצאו חוץ לעיר מקלטו וכן בשוגג קרוב לזדון (כמ"ש הרמב"ם פ"ו מה' רוצח ה"ד), אינו יכול להרגו קודם שעמד לפני הב"ד:

ר כלומר מגואל פירוש מפני גואל הדם ומפרש ואזיל הי מקרי גואל הדם להיות ששם גואל נופל על גואל הרוצח כעל גואל הנרצח פירשו הרב ואמר שהוא קרוב לנרצח: